Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Challah Perek 3 Mishnah 10

חלה פרק ג׳ משנה י׳


One who takes leaven from a dough of wheat [flour] and puts [it] into dough of rice [flour], [then] if it has the taste of grain, it is subject to hallah, [but] if not, it is exempt. If so, why did they say: “Untithed produce of any amount renders food prohibited”? That is [with regard to a mixture of] a species with its own species, but [with regard to a mixture of a species] not with its own species, only when it imparts taste.

הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסַּת אֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְאִם לָאו, פְּטוּרָה. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא, מִין בְּמִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם:


הנוטל שאור מעיסת חיטין – which had not separated/consecrated its Hallah.

ואם לאו פטורה – for the eatables forbidden pending separation of sacred gifts does not prohibit it, since it lacks taste.

א"כ למה אמרו הטל אוסר בכל שהוא – as we said above (Mishnah 9), if he lacks the means to do so, that he brings Hallah for everything. These words refer to [Hallah] from the same species, but if it is not from the same species, such as the case of wheat with rice, that provides a flavor, for the reason that [we require taking Hallah] from eatables forbidden pending separation of sacred gifts for any amount, because when they permitted that of one wheat [batch], it exempts the entire pile; so too its prohibition, and for that reason it does not belong other than one species with another of the same species.

הנוטל שאור מעיסת חטין. שלא הורמה חלתה:

ואם לאו פטורה. דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם:

א״כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא. דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. ה״מ במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו: