Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Chagigah Perek 3 Mishnah 2

חגיגה פרק ג׳ משנה ב׳


Vessels that were fashioned and completed in purity nevertheless require immersion to be considered pure for sacrificial foods, but not for teruma. A vessel combines all the food that is in it with regard to sacrificial food, meaning that if one piece of food becomes impure all the other pieces become impure as well; but not with regard to teruma, concerning which each piece is treated independently. The mishna continues the list of differences between sacrificial food and teruma. Sacrificial food that is impure with fourth-degree impurity is disqualified, meaning that the sacrificial food is rendered impure but it does not impart impurity to other items. Teruma is disqualified when it is impure with third-degree impurity; it is not susceptible to fourth-degree impurity at all. And with regard to teruma, if one of one’s hands became impure by rabbinic law that renders only the hands impure, its counterpart, i.e., the other hand, remains pure. But with regard to sacrificial food, if one hand becomes impure he must immerse them both, as one hand renders its counterpart impure with regard to sacrificial food but not with regard to teruma.

כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטָהֳרָה, צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה. וּבַתְּרוּמָה, אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו, חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה:


כלים הנגמרים בטהרה – that were completed by a Haver/a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he was careful with them when they came close to being completed, for they would susceptible to receive ritual defilement; and despite this, they require ritual immersion for Holy Things, for we suspect lest spittle flew off the mouth of an ignoramus on the utensil at the time that the Haver was holding it. But even if at that time,, the utensil was not completely finished, and would not receive defilement lest it was after it had been completed, and it was worthy of receiving defilement, still the spittle was moist and it defiles as is taught in the Mishnah of Tractate Niddah (Chapter 7, Mishnah 1) that flux and spittle defile when moist.

הכלי מצרף מה שבתוכו – there many pieces of food in one utensil, and someone who had immersed but must wait for sunset to be perfectly clean/Tevul Yom came in contact with it, who defiles the Terumah with one of them, the utensil combines them so that all of them are considered like one piece and all if is defiled, as it is written (Numbers 7:14 and eleven other examples throughout the chapter): “One gold ladle of ten shekels [filled with incense].” The Biblical verse makes it like everything that is in the ladle.

אבל לא לתרומה – but only that piece which touched it is impure, while the rest are pure.

הרביעי בקודש פסול – but does not defile.

אם נטמאת אחת מידיו – through the Rabbinic defilements such as with impure food-stuffs and liquids and similar things that do not defile anything other than the hands, but not the body.

ובקדש מטביל את שתיהן – it is dealing when it remains moist in the defiled hand at the time that it was defiled. But if it there was no moistness in the impure hand, the other hand does not become defiled until it touches it.

כלים הנגמרים בטהרה. שגמרן חבר, ונזהר בהם משבאו קרוב לגמרן שהם ראויין לקבל טומאה. אעפ״כ צריכין טבילה לקודש. חיישינן שמא נתז רוק מפי עם הארץ על הכלי בשעה שהיה החבר אוחז בו. ואע״פ שבאותה שעה עדיין לא נגמר הכלי ולא היה מקבל טומאה, שמא לאחר שנגמר והיה ראוי לקבל טומאה עדיין היה הרוק לח ומטמא, דתנן במסכת נדה הזוב והרוק מטמאין לחים:

הכלי מצרף מה שבתוכו. היו חתיכות הרבה של אוכלין בכלי אחד ונגע טבול יום שהוא פוסל את התרומה באחת מהן, הכלי מצרפן להיות כולן חשובים כחתיכה אחת ונפסלו כולן, דכתיב (במדבר ז׳) כף אחת עשרה זהב, הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת:

אבל לא לתרומה. אלא אותה חתיכה שנגע בה היא פסולה, והשאר טהורות:

הרביעי בקודש פסול. ואינו פוסל:

אם נטמאת אחת מידיו. בטומאות דרבנן, כגון באוכלין ומשקין טמאים וכיוצא בהן, שאין מטמאין אלא ידים ולא את הגוף:

ובקודש מטביל את שתיהן. והוא שתשאר לחלוחית ביד הטמאה בשעה שנטמאה. אבל לא היה לחלוחית ביד הטמאה אין היד האחרת טמאה עד שתגע בה: