Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Brachos Perek 6 Mishnah 5

ברכות פרק ו׳ משנה ה׳


This mishna explains those cases and those circumstances in which blessings recited over particular foods exempt other foods at the meal from the requirement to recite a blessing over them. One who recited a blessing over the wine that one drank before the meal, with that blessing he exempted the wine that he drinks after the meal. Similarly, one who recited a blessing over the appetizers that one ate before the meal, with that blessing he exempted the appetizers that he eats after the meal. One who recited a blessing over the bread exempted the appetizers, as they are considered secondary to the bread. However, one who recited a blessing over the appetizers did not exempt the bread. Beit Shammai say: The blessing recited over the appetizers did not exempt even a cooked dish that he eats during the meal.

בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה:


פטר את היין שלאחר המזון – These words [refer to] Sabbaths and Holy Days where it is customary to impart the character of an appointed meal (Sabbath or Holy Day) on the wine after the meal when reciting the blessing on the wine prior to the [start of the] meal, with the assumption that he has already recited the blessing, but on other days where it is not customary to impart the character of an appointed meal through wine after the meal, the blessing on the wine prior to [the start of] the meal does not exempt one [from being required] to recite a blessing after the meal. And every [expression] of “after the meal” as taught in this Tractate is after one has removed their hands from the bread prior to their recitation of the Blessing after the Meal/ברכת המזון.

פרפרת – Everything that serves as a relish for bread such as meat, or eggs or fish is called appetizer/פרפרת; and sometimes they would bring appetizers before the meal/main course, in order to continue the eating and then they once again bring other "פרפרות" after the meal/]dessert] after they have withdrawn their hands from the bread.

מעשה קדרה – Such as flat cakes and grist of early ripened and tender barley which are boiled in water such as pancakes and other similar things. And there are those who explain the word “פרפרת” of our Mishnah as shrunken pieces of bread (soaked) in a bowl which does not appear to look like bread, and on which (when we consume it), we recite the blessing on it, “בורא מיני מזונות/Who Creates various kinds of foods.” And now, it is appropriate that we should teach, “If one has made the blessing on the appetizer, one is not exempt from reciting the blessing on the bread,” even though it also is a form of bread. But something that has been made in a pot exempts us [from reciting the blessing on the bread]. And the School of Shammai holds that just as if we made a blessing on the appetizer, we are not exempt from [reciting the blessing on] the bread, similarly, we are exempt by something made in a pot. And the Halakha does not follow the School of Shammai.

פטר את היין שלאחר המזון. הני מילי בשבתות וימים טובים שרגילים לקבוע על היין לאחר המזון, וכשברך על היין לפני המזון אדעתא דהכי ברך, אבל בשאר ימים שאין רגילים לקבוע עצמן על היין שלאחר המזון אין היין שלפני המזון פוטר היין שלאחר המזון. וכל לאחר המזון דתנן במתניתין היינו לאחר שסלקו ידיהם מן הפת קודם שיברכו ברכת המזון:

פרפרת. כל דבר שמלפתים בו את הפת, כגון בשר וביצים ודגים קרויים פרפרת. ופעמים שהיו מביאים פרפראות קודם סעודה להמשיך האכילה וחוזרים ומביאים פרפראות אחרות לאחר הסעודה אחר שמשכו ידיהם מן הפת:

מעשה קדרה. כגון הריפות וגרש כרמל וקמח שנתבשל במים כגון הלביבות וכיוצא בהן. ואית דמפרשי פרפרת דמתניתין פת הצנומה בקערה שאין בה מראה לחם דמברכים עלה בורא מיני מזונות. והשתא ניחא דאיצטריך לאשמעינן ברך על הפרפרת לא פטר את הפת אף על גב דהיא נמי מין פת, אבל מעשה קדרה פטר. ובית שמאי סברי כשם שאם ברך על הפרפרת לא פטר את הפת כך לא פטר מעשה קדרה. ואין הלכה כב״ש: