Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Brachos Perek 2 Mishnah 1

ברכות פרק ב׳ משנה א׳


The first question discussed in the mishna is the question of intent. One who was reading the sections of the Torah which comprise Shema, and the time for the recitation of the morning or evening Shema arrived, if he focused his heart, he fulfilled his obligation and need not repeat Shema in order to fulfill his obligation. This is true even if he failed to recite the requisite blessings (Rabbeinu Ḥananel). Ab initio, one may not interrupt the recitation of Shema. The tanna’im, however, disagree over how strict one must be in this regard. They distinguish between interruptions between paragraphs and interruptions within each paragraph. At the breaks between paragraphs, one may greet an individual due to the respect that he is obligated to show him, and one may respond to another’s greeting due to respect. And in the middle of each paragraph one may greet an individual due to the fear that the individual may harm him if he fails do so (Me’iri) and one may respond to another’s greeting due to fear. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: There is a distinction between greeting someone and responding to his greeting. In the middle of each paragraph, one may greet another due to fear and respond due to respect. In the breaks between paragraphs, one may greet another due to respect and respond with a greeting to any person who greets him, whether or not he is obligated to show him respect.

הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם:


היה קורא בתורה – The portion(s) of the Shema (i.e. Deuteronomy 6:4-9; Deuteronomy 11:13-21 and/or Numbers 15:37-41) [from the Torah scroll].

והגיע זמן – [the time for the] recitation of the Shema [had arrived].

אם כיון לבו יצא – According the words of [the opinion] which states: [The performance of] the commandments requires spiritual intentionality, one must explain if he indeed intended that to fulfill his religious obligation . [And according to the opinion] which states that [the performance of] the commandments does not require spiritual intentionality, he explains – if he intended to read as it is properly pronounced and according to Jewish law, excluding someone who reads to correct/amend the text – who is not reading the words as they are pronounced, but rather reading them as they are written to understand those things which are missing or additional, for in such a reading, one does not fulfill one’s religious obligation. And we hold like the opinion that teaches that [the performance of] the commandments requires religious intentionality (see Tractate Rosh Hashanah, Chapter 3, Mishnah 7 concerning the sounding of the Shofar on Rosh Hashanah and the reading of Megillat Esther on Purim which also deals with the question of “spiritual intentionality”).

בפרקים –Further on, our Mishnah will explain what is meant by the term הפרקים/intervals.

שואל מפני הכבוד – Ask of the welfare of someone who is honored and [for whom] it is appropriate to extend a greeting [first] – such as one’s father or one’s teacher or someone’s whose wisdom is greater than yours.

ומשיב – And we do not have to say [that he may respond] to them if they greet you first.

ובאמצע – [in the middle] of the chapter/section.

שואל מפני היראה – A person whom one fears lest he may kill you, and surely you don’t have to say, that you may respond to a peaceful greeting [from him] but not out of one’s honor for that individual.

רבי יהודה אומר באמצע – In the middle of the chapter/section, one may ask of the welfare of someone one fears, and respond peacefully to anyone whom one must [demonstrate] honor/respect.

ומשיב שלום לכל אדם – If he greeted you first, and the law follows like Rabbi Yehuda and in all matters where it is prohibited to interrupt, so it Is also forbidden to speak in Hebrew as it would be in other languages.

היה קורא בתורה. פרשת קריאת שמע:

והגיע זמן. קריאת שמע:

אם כיון לבו יצא. לדברי האומר מצות צריכות כוונה צריך לפרש אם כיון לבו שיהא מתכוין לצאת ידי חובתו, והאומר מצות אין צריכות כוונה מפרש אם כיון לבו לקרות כנקודתן וכהלכתן לאפוקי קורא להגיה שאינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתרות, דבקריאה כזו לא יצא. ואנן קיימא לן כמאן דאמר מצות צריכות כוונה:

בפרקים. לקמן במתניתין מפרש מה הם הפרקים:

שואל מפני הכבוד. שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום כגון אביו או רבו או שגדול ממנו בחכמה:

ומשיב. ואין צריך לומר שמשיב להם שלום אם הקדימו לו:

ובאמצע. הפרק:

שואל מפני היראה. אדם שהוא ירא מפניו שמא יהרגהו, ואצ״ל שמשיב לו שלום. אבל מפני הכבוד לא:

רבי יהודה אומר באמצע. הפרק, שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו, ומשיב שלום למי שמוטל עליו לכבדו:

ומשיב שלום לכל אדם. שהקדים לו שלום. והלכה כר״י ובכל מקום שאסור להפסיק, כך אסור לדבר בלשון הקודש כמו בשאר לשונות: