Mishnayos Bikkurim Perek 3 Mishnah 7
Change text layout:
ביכורים פרק ג׳ משנה ז׳
7
Originally all who knew how to recite would recite while those who did not know how to recite, others would read it for them [and they would repeat the words]. But when they refrained from bringing, they decreed that they should read the words to both those who could and those who could not [recite so that they could repeat after them].
בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, מַקְרִין אוֹתוֹ. נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ:
ז׳
Bartenura
נמנעו מלהביא. מפני הבושה שאינו יודע לקרות:
התקינו שיהו מקרין. ואסמכוה אקרא דכתיב (דברים כ״ו:ה׳) וענית ואמרת, ואין עניה אלא מפי אחר:
נמנעו מלהביא – because of the shame as they do not know how to recite [the First Fruits formula of Deuteronomy 26:5-10].
התקינו שיהו מקרין – for it is a Biblical verse used as a support for a Rabbinic enactment, as it is written (Deuteronomy 26:5): “You shall then recite as follows.” And there is no “reciting” other than from the mouth of another [whose words are repeated].