Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bechoros Perek 9 Mishnah 3

בכורות פרק ט׳ משנה ג׳


One who purchases an animal or has an animal that was given to him as a gift is exempt from separating animal tithe. With regard to brothers and partners, i.e., brothers who are partners in the inheritance of their father, when they are obligated to add the premium [bakalbon] to their annual half-shekel payment to the Temple they are exempt from animal tithe. Conversely, those whose halakhic status is like that of sons who are supported by their father and are obligated to separate animal tithe are exempt from adding the premium. The mishna clarifies: If the brothers acquired the animals through inheritance from the property in the possession of their father’s house they are obligated in animal tithe; but if not, they are exempt. How so? If they divided the inheritance between them and then reentered a partnership, they are obligated to add the premium and are exempt from animal tithe.

הַלָּקוּחַ אוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה, פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. הָאַחִים הַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן, פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. וְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן. קָנוּ מִתְּפוּסַת הַבַּיִת, חַיָּבִין. וְאִם לָאו, פְּטוּרִין. חָלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ, חַיָּבִּין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה:


הלקחו או שניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה – In the Gemara (Tractate Bekhorot 55b-56a), we derive it from as it is written (Exodus 22:28-29): “You shall give Me (i.e., God) the first-born among your sons. You shall do the same with your cattle and your flocks,” just as your sons are not something bought or given as a gift, that purchasing and [receiving as] a gift don’t apply, but rather with him, they were born [to him], even your sheep and cattle are not through purchasing or a gift. And even though that this Scriptural verse deals with the first-born, as it is written, but we derive from it the tithe, that is, because it is written (Exodus 22:29): “You shall do the same with your cattle [and your flocks],” and certain action one is not able to stand regarding a first-born for since [it comes] from a holy womb, and it does not require an action that the person will sanctify it, if it is not a matter for the first-born, make it a matter for the tithing of cattle.

האחים השותפין – the brothers that divided the inheritance of their father and afterwards became partners.

כשחייבין בקלבון (when they are liable for a rate of exchange/agio) – when they bring their Skekalim , they bring two halves and they give two agio, and they give the two קלבון/agio. And the קלבון/agio is the language of the customary additional weight in retailing/boot that they have to weigh their Shekalim. But if they gave between the two of them one complete Shekel, they give two agio, for they were supposed to weigh in halves (see Tractate Shekalim, Chapter 1, Mishnah 7).

ופטורים ממעשר בהמה – from all that are born to them all the days of the partnership. For the partnership exempts [them] from the tithe of cattle, as it is written (Exodus 13:12): “[every male firstling] that your cattle drop [shall be the LORD’s],” but not that of partnership. But even though this Biblical verse is written concerning the first-born, if it is not a matter relating to the first-born, we hear that it deals with partnership, as it is written (Deuteronomy 12:6): “[and there you are to bring your burnt offerings and other sacrifices, your tithes, and contributions, your votive and freewill offerings,] and the firstlings of your herds and flock,” teach it concerning the matter of tithing for cattle.

וכשחייבין במעשר בהמה – as for example, if they didn’t ever divide it (i.e., the estate), that the estate exists, which is the inheritance of their father exists, they are liable for the tithing of the cattle to tithe all that is born to them all the days of their partnership. For this we stated in the Baraitha, even if they acquired the estate, the inference teaches us (Exodus 22:29): “[seven days] it shall remain [with its mother],” that implies [this] nevertheless.

ופטורים מן הקלבון – completely, that they weigh between the two of them a complete Shekel. That their father’s money is stands in its legal status/presumption, but the father who offers the head-tax/pays the Shekel for his son or for one of the people of his city and exempts him with his own, and he is exempt from the agio, as it is taught in the Mishnah of [Tractate] Shekalim (Chapter 1, Mishnah 7), that a person who pays the Shekel for a a poor people or for his neighbor or for someone in his city is exempt from the agio.

קנו בתפוסת הבית חייבין –[he is liable for] the tithe of cattle. As we stated, the inference of (Exodus 22:29): “it shall remain” (see above), that it implies anyway whatever it will be. But in the explanations/interpretations of my Rabbi I found, that [when it says] they acquired it [does not mean] that they purchased it with money, but rather, the cattle/animals that fell to them from the inheritance of their father.

חלקו וחזרו ונשתתפו – they are merely/in a general way like partners.

פטורים ממעשר בהמה – but are liable for agio.

הלקוח או שניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה. בגמרא ילפינן ליה מדכתיב (שמות כ״ב) בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך לצאנך, מה בניך אינם בלקוח ומתנה, דלא שייך בהו לקיחה ומתנה אלא אצלו נולדו, אף צאנך ובקרך אינן בלקוח ומתנה. ואע״ג דהאי קרא בבכור הוא דכתיב ואנן ילפינן מעשר מיניה, היינו משום דכתיב כן תעשה לשורך, ועשייה ודאי לא מצית מוקמת בבכור דהא מרחם קדוש ולא בעי עשייה שיקדישנו האיש, אם אינו ענין לבכור תנהו ענין למעשר בהמה:

האחים השותפין. האחין שחלקו בירושת אביהן ואח״כ נשתתפו:

כשחייבין בקלבון. כשמביאין שקליהן מביאין שני חצאי שקלים ונותנים שני קלבונות. והקלבון הוא לשון הכרע שחייבין להכריע שקליהן. ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנים שני קלבונות, שהיה להם לשקול לחצאין:

ופטורים ממעשר בהמה. מכל הנולדים להם כל ימי השותפות. שהשותפות פוטר ממעשר בהמה, דכתיב אשר יהיה לך, ולא של שותפות. ואע״ג דהאי קרא בבכור הוא דכתיב, אם אינו ענין לבכור דהא שמעינן דאיתיה בשותפות דכתיב (דברים י״ב) ובכורות בקרכם וצאנכם, תנהו ענין למעשר בהמה:

וכשחייבין במעשר בהמה. כגון אם לא חלקו מעולם, שתפוסת הבית קיימת, דהיינו שירושת אביהן עומדת, חייבין במעשר בהמה לעשר הנולדים להם כל ימי שותפותם. דהכי אמרינן בברייתא, יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, תלמוד לומר יהיה, דמשמע מכל מקום:

פטורים מן הקלבון. לגמרי, ששוקלין בין שניהם שקל שלם. שממון אביהם בחזקתו עומד, והאב ששוקל על בניו או על אחד מבני עירו ופוטר בשלו, פטור מן הקלבון. דתנן בשקלים, השוקל בשביל העני או בשביל שכנו או בשביל בן עירו פטור מן הקלבון. ובניו נמי אין מצות שקליהם עליו והוי ליה כשכנו ובן עירו:

קנו בתפוסת הבית חייבין. במעשר בהמה. כדאמרינן תלמוד לומר יהיה דמשמע מכל מקום שיהיה. ובפירושי רבותי מצאתי, דהאי קנו לא שלקחו במעות, אלא שנפלו להם בהמות מירושת אביהם:

חלקו וחזרו ונשתתפו. הוו כשותפים דעלמא:

ופטורים ממעשר בהמה. וחייבין בקלבון: