Mishnayos Bechoros Perek 5 Mishnah 2
Change text layout:
בכורות פרק ה׳ משנה ב׳
Beit Shammai say: An Israelite cannot be counted with the priest to partake of a blemished firstborn. And Beit Hillel deem it permitted for him to partake of it, and they deem it permitted even for a gentile to partake of a blemished firstborn. With regard to a firstborn animal that was congested with excess blood, even if the animal will die if one does not let the excess blood, one may not let its blood, as this might cause a blemish, and it is prohibited to cause a blemish on consecrated animals. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: One may let the blood provided that he will not cause a blemish while doing so, and if he caused a blemish, the animal may not be slaughtered on account of that blemish. Since he was the cause of the blemish, he may not slaughter the animal until it develops a different, unrelated blemish. Rabbi Shimon says: One may let the blood even if he thereby causes a blemish in the animal.
בֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִמָּנָה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם, אֲפִלּוּ הוּא מֵת, אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַקִּיז, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בוֹ מוּם:
Bartenura
לא ימנה ישראל עם הכהן. לאכול עמו בחבורה מבשר בכור בעל מום. שאין נמנין על הבכור אלא חבורה שכולה כהנים, דכתיב (במדבר י״ח:י״ח) ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין, מה חזה ושוק כהנים אין, ישראל לא, אף בכור בין תמים בין בעל מום כהנים אין ישראל לא:
ובית הלל מתירין ואפילו נכרי. דכתיב (דברים י״ב:ט״ו) כצבי וכאיל, מה צבי ואיל אפילו נכרי, אף בכור נמי. וקרא דכתיב (במדבר י״ח:י״ח) ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין, בבכור תמים דוקא משתעי:
שאחזו דם. חולי שהוא מסתכן בו מריבוי הדם:
אין מקיזין לו דם. ואפילו במקום שאינו עושה בו מום. דמתוך שאדם בהול על ממונו, אי שריית ליה במקום שאין עושה בו מום אתי למעבד במקום שעושה בו מום:
ובלבד שלא יעשה בו מום. שלא יסדוק ראש אזנו או ניב שפתיו במקום שלא יוכל לחזור ולהרפא. דסברי רבנן כל שכן דאי לא שריית ליה במקום שאין בו מום אתי למעבד אפילו במקום שיש בו מום:
לא ישחוט עליו. הואיל והוא הטילו. עד שיפול בו מום אחר:
יקיז. אף במקום שעושה בו מום, אם הוא צריך להקיז מאותו אבר. ולא יניחנו שימות. ואע״פ שהוא הטיל המום בידיו ישחט עליו. והלכה כר׳ שמעון:
לא ימנה ישראל עם הכהן – to eat with him in an association from the meat of a firstling with a blemish, for they not numbered regarding the firstling other than in an association that is entirely Kohanim [alone], as it is written (Numbers 18:18): “But their meat shall be yours: it shall be yours like the breast of elevation offering and like the right thigh,” for just as the breast and the thigh are for the Kohanim [only], and not for the Israelite, even the firstling, whether pure or with a blemish, are for the Kohanim [only] and not for the Israelite.
ובית הלל מתירין ואפילו נכרי – as it is written (Deuteronomy 12:15): “[The impure and the pure alike may partake of it,] as of the gazelle and the deer,” just as the gazelle and the deer, even a heathen [may partake of it], even to the firstling also. And Scripture [teaches] as it is written (Numbers 18:18): “But their meat shall be yours:…like the breast of elevation offering and like the right thigh,” and it is speaking specifically about the pure firstling.
שאחזו דם – a sick [animal] who is danger from excess blood [letting].
אין מקיזין לו דם – and even in a place where he does not make in it a blemish. For since a person is pressed (see Tractate Pesahim 11a) when his money is at stake, if you permitted him in a place where he does not make a blemish, he would come to make it in a place where one makes in it a blemish.
ובלבד שלא יעשה בו מום – that he will not tear apart the top of his ear or the top of its lips in the place where it is not able to return and be healed, the Rabbis hold all the more so that if you did not permit him in a place where there is no blemish, he will come to make it even in a place where it has a blemish.
לא ישחוט עליו – for since and he placed in it [a blemish] until another blemish befalls it.
יקיז – [he should draw blood] even in the place where he makes a blemish in it, even he needs to let blood from the same limb and not leave it until it dies. But even though he made a blemish with his hands, he should slaughter it. And the Halakha is according to Rabbi Shimon.