Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Metzia Perek 4 Mishnah 9

בבא מציעא פרק ד׳ משנה ט׳


These are matters that are not subject to the halakhot of exploitation even if the disparity between the value and the payment is one-sixth or greater: Slaves, and documents, and land, and consecrated property. In addition, if they are stolen, these items are subject neither to payment of double the principal for theft nor to payment of four or five times the principal, if the thief slaughtered or sold a stolen sheep or cow, respectively. An unpaid bailee does not take an oath and a paid bailee does not pay if these items were stolen or lost. Rabbi Shimon says: With regard to sacrificial animals for which one bears responsibility to replace them, they are subject to the halakhot of exploitation, as this responsibility indicates a certain aspect of ownership. And those for which one does not bear responsibility to replace them, they are not subject to the halakhot of exploitation. Rabbi Yehuda says: Even in the case of one who sells a Torah scroll, an animal, or a pearl, these items are not subject to the halakhot of exploitation, as they have no fixed price. The Rabbis said to him: The early Sages stated that only these items listed above are not subject to the halakhot of exploitation.

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה. הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֵין לָהֶן לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קָדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית, אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵלּוּ:


אלו דברים שאין להם אונאה וכו' – as Scripture states (Leviticus 25:14): “When you sell property to your neighbor, or buy any from your neighbor, [you shall not wrong one another],” a thing that is acquired from hand to hand, excluding land which are not movables, excluding slaves which is juxtaposed to land; excluding documents. As it is written (Leviticus 25:14): “When you sell property…” a thing whose essence is sold and whose essence is bought, excluding documents which do not stand other than for seeing what is in them. Things dedicated to the Sanctuary/Temple, Scripture states, “[you shall not wrong] one another/one’s brother, and not dedicated to the Temple.

לא תשלומי כפל – it is written in the pleading of the claim of the thief (Exodus 22:8): “In all charges of misappropriation” – a generalization; “pertaining to an ox, an ass, etc.,” – a specification; “or any other loss” – he has returned and made a generalization. A generalization, a specification and a generalization, you only judge what is like the specification. Just as the specification is explained as something that is movable and its essence is money, , even all things that are movable and its essence is money. This excludes land which is not movable. This excludes slaves which are juxtaposed to land. This excludes documents even though they are movable, their essence is not money. Dedications to the Temple, Scripture said, “to his neighbor/fellow” (Exodus 22:8); his neighbor/fellow, and not to that which is dedicated to the Temple.

ולא תשלומי ארבעה וחמשה – If a person stole and slaughtered or sold an ox or a sheep dedicated to the Temple, for the four and five-times payment (Exodus 21:37 – “When a man steals an ox or a sheep, and slaughters it or sells it, he shall pay five oxen for the ox, and four sheep for the sheep.”), the All-Merciful stated, and not three-times payment for the sheep and four-times [payment] for the ox, for the since it is excluded from double [payment]. Deduct one from it, for the double [payment] is for someone who slaughters or sells, which are included in the four and five-times payment.

נושא שכר אינו משלם – as it is written (Exodus 22:9): “When a man gives to another…” – generalization; “ “an ass, an ox, a sheep” – a specification; “or any other animal to guard”- a generalization. A generalization, a specification and a generalization, you do not judge other than what is like the specification. Just as the specification is explained as a thing that is movable, etc. Things dedicated to the Temple – Scripture said: “his fellow/neighbor,” and not something dedicated to the Temple.

קדשים שחייב באחריותן – He said, a burnt-offering is upon me and he separated it and it became blemished/defective or he sold it.

יש להם אונאה – for since if it died or it was stolen, he is liable for it [by replacing it], which is his, and we call it (Leviticus 25:14): “you shall not wrong one another.”

מרגלית ובהמה – because a person wants to pair them. Whomever has a nice ox for ploughing will go around after another that is like it [to join it with the other with a yoke] for if he comes to join under a yoke a weak ox with a healthy [one], it would ruin the healthy one, and similarly a nice precious stone to be filled with its partner with gold from the individual [stone]. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Shimon.

אלו דברים שאין להם אונאה וכו׳ דאמר קרא (ויקרא כה). וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות. דכתיב וכי תמכרו ממכר, דבר שגופו מכור וגופו קנוי, יצאו שטרות שאינם עומדים אלא לראיה שבהן. הקדשות, אמר קרא אחיו, אחיו ולא הקדש:

לא תשלומי כפל. דכתיב בטוען טענת גנב (שמות כב) על כל דבר פשע, כלל. על שור על חמור וכו׳, פרט. על כל אבדה, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המטלטל וגופו ממון. יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין. יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות. יצאו שטרות שאע״פ שהם מיטלטלין אין גופן ממון. הקדשות, אמר קרא רעהו, רעהו ולא הקדש:

ולא תשלומי ארבעה וחמשה. אם גנב וטבח ומכר שור או שה של הקדש. דתשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי שלשה לשה וארבעה לשור, דכיון דאמעיט מכפל, בציר להו חדא, שהכפל בטובח ומוכר בכלל תשלומי ארבעה וחמשה הן:

נושא שכר אינו משלם. דכתיב (שם) כי יתן איש אל רעהו, כלל. חמור או שור או שה, פרט. וכל בהמה לשמור, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וכו׳. הקדשות, אמר קרא רעהו, ולא הקדש:

קדשים שחייב באחריותן. אמר הרי עלי עולה והפרישה והוממה ומכרה:

יש להם אונאה. דכיון דאם מתה או נגנבה חייב באחריותה, דיליה היא, ואל תונו איש את אחיו קרינא ביה:

ושאינו חייב באחריותן. כגון דאמר הרי זו:

אף המוכר ספר תורה. לפי שאין קץ לדמיה:

מרגלית ובהמה. מפני שאדם רוצה לזווגן. מי שיש לו שור יפה לחרישה מחזר על אחר שכמותו [לצמדו עמו בעול] שאם בא להצמיד תחת העול שור חלש עם הבריא מקלקל את הבריא, וכן מרגלית נאה למלאות עם חברתה בזהב מן היחידית. ואין הלכה לא כר׳ יהודה ולא כר׳ שמעון: