Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Metzia Perek 10 Mishnah 1

בבא מציעא פרק י׳ משנה א׳


In the case of the house and the upper story belonging to two people, i.e., the lower story was owned by one individual, while the upper story belonged to someone else, that collapsed, the two of them divide the timber and the stones and the earth of the collapsed structure. And the court considers which stones were likely to break, those of the lower or upper story, and gives those broken stones to the one who presumably owned them. If one of them recognized some of his stones he may take them for himself, and they count toward his amount of stones, and the other party takes other stones accordingly. They do not divide the remaining stones equally.

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר, וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו, נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן:


הבית והעליה של שנים – the house belongs to one of them and the upper story belongs to the other.

שניהם חולקים – because it is not known that these stones are of the upper story and those are from the lower part.

ורואים אלו אבנים הראויות להשתבר – if the house was crushed from its foundations and fell below it, one can know that the lower stones were broken. But if the upper part of the wall fell there from it a lot, the upper [stones] broke, since they fell from a high place, and the lower ones [remained] whole, since they fell from a low place. And [from] the first part [of the Mishnah] where it is taught that both of them divide it, is speaking about when the wall fell at night and they removed/cleared away the stones immediately, and it is impossible to establish if it fell through pressure and the bottom ones broke, or through seizing an object violently to take possession [caused them] to fall and the upper ones were broken (Bava Metzia 116a).

מקצת אבניו – and they are whole.

נוטלן – such as the case that this one claims that with some of them (i.e. the stones), it is truth, and with some, he states that he doesn’t known, for since he admits to part [of it], he is liable for an oath according to the Torah, and he is unable to take an oath, and whomever is liable for an oath and is not able to take an oath must pay. But if he said concerning all of them that he did not know, he should take an oath that he did not know and divide them (i.e., the stones) equally with his fellow.

הבית והעליה של שנים. הבית של אחד, ועלייה של אחר:

שניהם חולקים. לפי שאין ניכר אלו אבנים של עליון ואלו אבנים של תחתון:

ורואים אלו אבנים הראויות להשתבר. שאם נחבט הבית מיסודו ונפל תחתיו, יש לדעת שהתחתונות נשברו. ואם עליונו של כותל נפל להלן ממנו הרבה, העליונות נשברו, שנפלו ממקום גבוה, והתחתונות שלימות שנפלו ממקום נמוך. ורישא דתנא שניהם חולקים, מיירי שנפל הכותל בלילה ופנו את האבנים מיד, וליכא למיקם אי בחבסה נפל ותתאה אתבור, אי בחבטה נפל ועלייתא אתבור:

מקצת אבניו. והן שלמות:

נוטלן. וכגון שהלה טוען בקצת מהן שהוא אמת, ובקצת אומר שאינו יודע, שכיון שהוא מודה במקצת הוה ליה מחוייב שבועה דאורייתא ואינו יכול לישבע, וכל המחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם. אבל אם אמר על כולן איני יודע, ישבע שאינו יודע וחולק עם חבירו בשוה: