Mishnah.org Logo
Perek 7

Mishnayos Bava Basra Perek 7 Mishnah 2

בבא בתרא פרק ז׳ משנה ב׳

2
If one says to another: I am selling you a plot of earth the size of a beit kor, measured precisely with a rope, and he gave him even the slightest amount less than what was stipulated, the seller must deduct the difference from the purchase price of the field and return money to the buyer. If he gave him even the slightest amount more than what was stipulated, the buyer must return the difference to the seller. And if the seller said to the buyer that he is selling him a beit kor of land more or less, then even if he gave him a quarter-kav per se’a less than what was stipulated, or he gave him a quarter-kav per se’a more that what was stipulated, i.e., he gave him one twenty-fourth more or less than what was required, it is his. The sale is valid, since the seller told the buyer in advance that he was not committing himself to precise measurements. If the difference is greater than that amount, he must make a calculation, and the party that suffered a loss must be compensated. If the buyer received too much land, so that he must now compensate the seller, what does he return to him? He returns money, i.e., he pays the seller for the surplus land. And if the seller so wishes, the buyer returns the surplus land to him. Why then did the Sages say that he returns money to him? They said this in order to enhance the power of the seller, and enable him to demand payment for the surplus land, rather than accept its return. As, if the surplus in the field was an area required for sowing nine kav of seed, and in a garden an area required for sowing a half-kav of seed, or, according to the statement of Rabbi Akiva, an area required for sowing a quarter-kav of seed (see 11a), the buyer must return the land itself to the seller, and the seller cannot demand payment in money. And if the surplus is greater than a quarter-kav per se’a, it is not only the quarter-kav that he returns; rather, he returns all of the surplus. Since he is already required to make a refund, the refund must be made in the precise amount.
בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מִדָּה בַחֶבֶל, פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא, יְנַכֶּה. הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא, יַחֲזִיר. אִם אָמַר, הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, אֲפִלּוּ פִחֵת רֹבַע לַסְּאָה אוֹ הוֹתִיר רֹבַע לַסְּאָה, הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ, מָעוֹת. וְאִם רָצָה, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע. וְלָמָּה אָמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת, לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, שֶׁאִם שִׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע, מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע. וְלֹא אֶת הָרֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא אֶת כָּל הַמּוֹתָר:
ב׳

מדה בחבל – meaning to say, with an exact measurement, I sell you this field which has a Khor’s worth of soil, just as they measure with the rope’s measurement, no less and no more.

פחת כל שהוא – for that field did not have a complete Khor’s worth of soil, the transaction exists and the seller deducts according to that which is less.

הותיר – land [was additional] a little bit, over the Khor’s worth, he (i.e., the purchaser) returns to the seller the land that was added on or the value of the land as will be explained further on.

אם אמר לו – the area of a Khor’s worth of soil I am selling to you, whether it be less, whether it be more for such and such a cost, and he did not tell him, “according to the measurement of the rope.”

אפילו פחת או הותיר רובע קב – for every Se’ah, which means thirty quarters (i.e., a quarter Kab equals 104 1/6 square cubits) for the area requiring a Khor of seed, he takes possession of it. For since the Tanna/teacher [of the Mishnah] taught even if he lessened it by one-quarter for a Se’ah (i.e., a Se’ah’s area equals 2500 square cubits), and did not teach “even if he lessened it seven and one-half kabs to the Khor, we learn from it, that even in a small sale, such as a Se’ah I am selling you, whether it be less or more, if he lessened it by a quarter of a Khor or added to it a quarter, he takes possession of it. But if he said, an undefined area requiring a Khor of seed, also whether it is less or more, it is similar.

יותר מכאן – more than one-quarter for every Se’ah if he gave too much, he should make an accounting, calculating how much he gave over the area requiring a Khor of seed, and how much they are worth, according to the calculations that he sold him an area requiring a Khor of seed.

ולמה אמרו יחזיר לו מעות – for according to the law, he doesn’t have to return anything to him other than land, for the purchaser did not buy anything other than an area requiring a Khor of seed., but the Sages did not establish that he should give him money corresponding to this extra part, but rather to give the prerogative to the seller, so that he will not lose that small amount of land, and it will not appear to him to be anything.

שאם שייר – in the area of a field requiring a Khor of seed, a house of nine Kabs, for now it appears to him that this field that we spokk about which is a house of nine Kabs is considered to be called a field, therefore, he does not return to him the money, but rather, the seller takes his field. And we learn from our Mishnah that seven and one-half kabs for a Khor which is a quarter of a kab for every Se’ah, there is a pardon. From seven and one-half kabs until nine kabs but not exactly in total, he makes an accounting; nine tabs or more, he returns the land.

ולא את הרובע – this is what he said: where we said that he should make an accounting, or return the land, not the additional alone does he return, but also the thirty fourths of the extra area of the Khor of seed he also returns. And because he has important land among everything, he does not forgive anything.

מדה בחבל. כלומר בצמצום אני מוכר לך שדה זו שיש בה בית כור עפר כמו שמודדים במדת החבל לא פחות ולא יותר:

פיחת כל שהוא. שלא היה באותו שדה בית כור שלם, המקח קיים, וינכה המוכר כפי הפחת:

הותיר. קרקע כל שהו על בית כור, יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או דמי הקרקע, כדמפרש ואזיל:

אם אמר לו. מוכר ללוקח, בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר, בכך וכך דמים, ולא אמר לו מדה בחבל:

אפילו פיחת או הותיר רובע קב. לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור, הגיעו. ומדתני תנא אפילו פיחת רובע לסאה, ולא תני אפילו פיחת שבעה קבין ומחצה לכור, שמעינן מינה דאפילו במכירה מועטת, כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר, אם פיחת רובע או הוסיף רובע, הגיעו. ואם אמר בית כור סתם, סתמא נמי כהן חסר הן יתר דמי:

יותר מכאן. יותר מרובע לכל סאה אם הותיר, יעשה חשבון, יחשוב כמה הותיר על בית כור וכמה שוין לפי חשבון שמכר את בית כור:

ולמה אמרו יחזיר לו מעות. שמן הדין אין להחזיר לו אלא קרקע שהרי לא קנה הלוקח אלא בית כור בלבד. ולא תקנו חכמים שיתן לו מעות כנגד זה היתר, אלא לייפות כחו של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:

שאם שייר. בבית כור שדה בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע, כדאמרינן דף י״א, דבית תשעה קבין חשוב להיות נקרא שדה, אז אין מחזיר לו מעות, אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו. ושמעינן ממתניתין דשבעת קבין ומחצה לכור שהוא רובע הקב לכל סאה, הוי מחילה. משבעה קבין ומחצה עד תשעה קבין ולא עד בכלל, יעשה חשבון. תשעה קבין או יותר, יחזיר קרקע:

ולא את הרובע. הכי קאמר, היכא דאמרן יעשה חשבון או יחזיר קרקע, לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא גם כל השלשים רביעיות של בית כור היתרים הוא מחזיר, דכיון דאיכא קרקע חשוב בין הכל, לא מחיל מידי: