Mishnayos Bava Basra Perek 6 Mishnah 7
Change text layout:
בבא בתרא פרק ו׳ משנה ז׳
In the case of one who had a public thoroughfare passing through his field, and he appropriated it and instead gave the public an alternative thoroughfare on the side of his property, the halakha is that the thoroughfare that he gave them, he gave them, and they may use it. But the original thoroughfare that he took for himself has not reached him, i.e., he cannot appropriate it for his personal use. The standard width of a private path is four cubits. If a field owner sells the right to pass through his field to an individual, without specifying the width of the path, he must provide him with a path four cubits wide. The standard width of a public thoroughfare is sixteen cubits. The width of a king’s thoroughfare has no maximum measure, as the king may appropriate whatever width thoroughfare he wishes. The width of the path for the burial procession to a grave has no maximum measure. With regard to the practice of standing and comforting the mourners following a funeral, the judges of Tzippori said that the standard requisite size is the area required for sowing four kav of seed.
מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד, מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, אַרְבַּע אַמּוֹת. דֶּרֶךְ הָרַבִּים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר. דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר, אֵין לָהּ שִׁעוּר. הַמַּעֲמָד, דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ, בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין:
Bartenura
מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. שהחזיקו רבים לעבור שם לעולם:
ושלו לא הגיעו. ויש לרבים שני הדרכים. דקיימא לן מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
דרר היחיד. המוכר לחבירו דרך תוך שדהו צריך ליתן לו ארבע אמות:
דרך המלך אין לו שיעור. שהמלך פורץ גדר לפניו לעשות לו דרך:
דרך הקבר. שנושאין המת לקברו, אין לו שיעור. תקנת חכמים היא משום יקרא דמת. ולא שיכולים לפרוץ גדר כדרך המלך, אלא שיכולים המלוין את המת לעבור על גבי זרעים ואין צריכים לנטות לכאן ולכאן:
בית ארבעת קבין. הוא [שלשים ושלש אמות ושני טפחים] רוחב באורך חמשים אמה. ומקום המעמד הוא שהיו עושים שבעה מעמדות שבעה מושבות כשהיו חוזרין מלקבור המת, כנגד שבעה הבלים שבתחלת ספר קהלת:
מי שהיתה דרך [הרבי'] עוברת בתוך שדהו – the masses always presumed to be able to pass through there.
ושלו לא הגיעו – but the many have two paths, for we hold that a narrow path marking the boundary that the masses presumed [to use], it is forbidden to ruin.
דרך היחיד – a person who sells to his fellow a path within his field needs to give him four cubits.
דרך המלך אין לו שעור – for the king breaches a fence in front of him to make for himself a path.
דרך הקבר – when they carry the dead person to his grave, there is no measure. It is an enactment of the Sages because of the dignity of the deceased, but they are not able to breach a fence like the way of the king, but those who accompany the dead can pass ove seeds and the don’t have to turn to the one side or the other.
בית ארבעה קבים – it is [thirty three cubits and two handbreadths] wide at the length of fifty cubits. And the funeral-halting place where they would make seven halts of the funeral escort on returning from burial for lamentation or consolation, corresponding to the seven mentions of הבל/vanity in at the beginning of the [Biblical] book of Ecclesiastes.