Mishnayos Bava Basra Perek 1 Mishnah 1
Change text layout:
בבא בתרא פרק א׳ משנה א׳
Partners who wished to make a partition [meḥitza] in a jointly owned courtyard build the wall for the partition in the middle of the courtyard. What is this wall fashioned from? In a place where it is customary to build such a wall with non-chiseled stone [gevil], or chiseled stone [gazit], or small bricks [kefisin], or large bricks [leveinim], they must build the wall with that material. Everything is in accordance with the regional custom. If they build the wall with non-chiseled stone, this partner provides three handbreadths of his portion of the courtyard and that partner provides three handbreadths, since the thickness of such a wall is six handbreadths. If they build the wall with chiseled stone, this partner provides two and a half handbreadths and that partner provides two and a half handbreadths, since such a wall is five handbreadths thick. If they build the wall with small bricks, this one provides two handbreadths and that one provides two handbreadths, since the thickness of such a wall is four handbreadths. If they build with large bricks, this one provides one and a half handbreadths and that one provides one and a half handbreadths, since the thickness of such a wall is three handbreadths. Therefore, if the wall later falls, the assumption is that the space where the wall stood and the stones belong to both of them, to be divided equally.
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין, לְבֵנִים, בּוֹנִים, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בְּגָוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:
Bartenura
השותפין שרצו לעשות מחיצה. בחצר שאין בה דין חלוקה מיירי, שאין בה כדי ארבע אמות לכל אחד מן השותפין. להכי קתני שרצו דמשמע דוקא שניהם רוצים. אבל אין אחד מהם יכול לכוף את חבירו. דאילו בחצר שיש בה דין חלוקה, כל אחד יכול לכוף את חבירו לחלוק. והשתא אשמועינן דכיון שרצו לחלוק והחזיק כל אחד מהם ברוח המגיע לו כפי מה שנתפשרו, בונין את הכותל באמצע. שזה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה:
גויל. אבנים שאינם משופות ומתוקנות:
גזית. אבנים משופות ומגוררות במגירה:
כפיסין. אריח. שהוא חצי לבנה, והוא טפח ומחצה. והלבינה שלשה טפחים:
הכל כמנהג המדינה. הכל לאתויי אתרא דנהיגי לעשות מחיצה בלולבי גפנים וענפי עצים, שעושים כפי המנהג. ובלבד שתהא המחיצה עבה שלא יוכל אחד מהם להביט בשל חבירו, דהיזק ראיה שמיה היזק. וגובה הכותל והמחיצה אין פחות מארבע אמות:
זה נותן שלשה טפחים. שכותל הגויל צריך טפח יותר מכותל הגזית בשביל ראשי האבנים שבולטות לחוץ שאינן חלקות:
ובכפיסים זה נותן טפחיים. שעובי כותל הכפיסים טפח יותר מעובי כותל הלבנים, לפי שמשים אריח מכאן ואריח מכאן, שהם שלשה טפחים וטפח באמצע שנותן שם טיט לחברן. וכותל העשוי מלבינים נותן לבינה שלימה לעובי הכותל שהיא שלשה טפחים ואין צריך טיט באמצע:
המקום והאבנים של שניהם. הא קמשמע לן דאע״ג דנפלו האבנים לרשותא דחד מינייהו, אי נמי דקדים חד ופנינהו לרשותיה מהו דתימא להוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה. קמ״ל:
השותפין שרצו לעשות מחיצה – we are speaking of a courtyard where there is no law of division in it, where there lacks by the way four cubits for each one of the partners. For this reason, it (i.e., the Mishnah) taught " "שרצו/that they wanted, which implies that especially, two of them want [to make a partition] but neither one of them is able to force his fellow, for if in a courtyard which has a law of division, each one of them is able to force his fellow to divide, but now, it comes to teach us that since they wanted to divide it, and each one of them had taken possession of the direction that is entitled for him according to what they had compromised, they build the wall in the middle, and this one gives from his portion one-half of the place the thickness of the wall and also this one.
גויל – stones which are not trimmed or fixed.
גזית – stones which are trimmed and planed with a saw.
כפיסין – a small brick/girder which is a one-half brick which is a handbreadth-and-a-half (i.e., one handbreadth equals 3.65 inches or 9.34 cm) and a brick is three handbreadths.
הכל כמנהג המדינה – "הכל"/everything includes a place where they have the practice to make a partition with the sprouts of vine and the branches of trees that they make according to the custom, as long as the partition is wide enough so that neither one of them cis able to see that of his fellow for visual damage is called damage, and the height of the wall and the partition is not less than four cubits.
זה נותן שלשה טפחים – that the wall of untrimmed stones requires an additional handbreadth more than the wall of hewn stones because of the tops of the stones that protrude outward which are not smooth.
ובכפסים זה נותן טפחי – that the thickness of the wall of the one-half/small/girder brick is a handbreadth greater than the width of a wall of full brings because he places a small brick/bond-timber on one side and a small brick/bond-timber on the other side, which are three handbreadths and a handbreadth in the middle in which they place there plaster to attach them, but the wall made from bricks, one places a full brick along the thickness of the wall which is three handbreadths and there is no need for plaster in the middle.
המקום והאבנים של שניהם – this tells us that even though the stones fell into the domain of one them, or alternatively, that one of them first removed them into his domain, you might have thought that it belongs to the other – for the claimant must produce the evidence. But this comes to tell us that this is not the case.