Mishnayos Avos Perek 6 Mishnah 3
Change text layout:
אבות פרק ו׳ משנה ג׳
One who learns from his fellow one chapter, or one halakhah, or one verse, or one word, or even one letter, is obligated to treat him with honor; for so we find with David, king of Israel, who learned from Ahitophel no more than two things, yet called him his master, his guide and his beloved friend, as it is said, “But it was you, a man mine equal, my guide and my beloved friend” (Psalms 55:14). Is this not [an instance of the argument] “from the less to the greater” (kal vehomer)? If David, king of Israel who learned from Ahitophel no more than two things, nevertheless called him his master, his guide and his beloved friend; then in the case of one who learns from his fellow one chapter, or one halakhah, or one verse, or one word, or even one letter, all the more so he is under obligation to treat him with honor. And “honor’” means nothing but Torah, as it is said, “It is honor that sages inherit” (Proverbs 3:35). “And the perfect shall inherit good” (Proverbs 28:10), and “good” means nothing but Torah, as it is said, “For I give you good instruction; do not forsake my Torah” (Proverbs 4:2).
הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, (משלי כח) וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:
Rashi
Or one utterance: of good reasoning, as next to the verse, "But it was you, a man my equal," is another verse adjacent (Psalms 55:15), "Which together we sweetened counsel." As Achitophel had found David sitting alone and involved in Torah [study]. He said to him, "Why are you studying alone? And has it not already been stated (Jeremiah 50:36), 'A sword is upon the fabricators (badim) and they shall become foolish' (- a sword is upon Torah scholars that sit one by one (bad vebad) and are involved in Torah [study], etc.", and see Berakhot 63b.) And again another time he found him entering his House of Study with an upright posture. He said to him, "And has it not already been stated (Leviticus 19:30), 'and revere My holy place' - that a man should enter there with reverence, so that the fear of Heaven be upon him." And so [too], it states (Psalms 55:15), "in the house of God shall we walk with emotion (beragesh)" - [which is here] an expression of awe and fear. And some say (that [David] went alone into the House of Study and [Achitophel] said to him, "'In the house of God shall we walk beragesh' is it written, since a person is obligated to enter there with a group of people" - and ragesh [here] is an expression of gathering, as in (Psalms 2:1), "Why have the nations gathered"), because it is written (Proverbs 14:28), "In the multitude of people is there splendor for the king."
"But it was you, a man my equal": important like me.
"my intimate": my sage, as in, 'people that are sages and intimates.'
If David, King of Israel: made Achitophel - who was an evildoer and not fitting for this - a teacher and a guide because of two things, all the more so should a common man who learns from his fellow - who is not an evildoer - [similarly honor him].
And there is no honor except Torah:, meaning to say, "except for the Torah." And it is not referring to [the phrase,] "treat him [with honor]". And this is what it is saying - "there is no honor that comes to a man except for involvement in Torah [study].
"The wise shall inherit honor": And why do they inherit honor? Because they study Torah and inherit it like a bequest.
אוֹ דָּבָר אֶחָד. שֶׁל טַעַם, דְּסָמִיךְ לְהַאי קְרָא דִּוְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי סָמִיךְ אִידָךְ קְרָא אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, לְפִי שֶׁמְּצָאוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב יְחִידִי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה לוֹמֵד יְחִידִי [עַיֵּן בְּרָכוֹת סג;] וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (יִרְמְיָה נ) חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנוֹאָלוּ. שׁוּב פַּעַם אַחֶרֶת מְצָאוֹ שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבֵית מִדְרָשׁוֹ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, אָמַר לוֹ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (וַיִקְרָא יט) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָאָדָם לִכָּנֵס שָׁם בְּמוֹרָא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימַת שָׁמַיִם עָלָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תְּהִלִּים נה) בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ לְשׁוֹן אֵימָה וָפַחַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּרָגֶשׁ לִכָּנֵס שָׁם בְּכָל כֹּחוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. נֻסָּח אַחֵר, לָלֶכֶת בִּרְגִישָׁה וּבִמְהִירוּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת:
וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי. חָשׁוּב כְּמוֹתִי:
מְיֻדָּעִי. חָכָם שֶׁלִּי, כְּמוֹ (דְּבָרִים א) אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים:
וּמַה דָּוִד. שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֲשָׂאוֹ לַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיָה רָשָׁע וְלֹא הָיָה רָאוּי לְכָךְ רַב וְאַלּוּף בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְּבָרִים, אָדָם הֶדְיוֹט הַלָּמֵד מֵחֲבֵרוֹ שֶׁאֵינוֹ רָשָׁע עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:
וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה. כְּלוֹמַר אֶלָּא לַתּוֹרָה, וְלָאו אַצָּרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר, אֵין כָּבוֹד בָּא לוֹ לָאָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תּוֹרָה:
כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. וְלָמָּה הֵן נוֹחֲלִין כָּבוֹד, בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם לוֹמְדִין אֶת הַתּוֹרָה וְיוֹרְשִׁין אוֹתָהּ כְּנַחֲלָה:
וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. נֻסָּח אַחֵר וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה. כְּלוֹמַר אֵין כָּבוֹד זֶה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין וּמַצְרִיכִין לְאָדָם לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד אֶלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁלִּמֵּד לוֹ תּוֹרָה, אֲבָל לִמְּדוֹ אֻמָּנוּת אַחֶרֶת כְּגוֹן שׁוּלְיָא דְּנַגָּרֵי, לֹא:
כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. רְאוּיִים חֲכָמִים לְהַנְחִיל כָּבוֹד וְאֵיזֶה חֲכָמִים תְּמִימִים הַנּוֹחֲלִים טוֹב דְּהַיְנוּ תּוֹרָה אֲבָל חֲכָמִים בִּשְׁאָר אֻמָּנִיּוֹת לֹא: