Mishnayos Avos Perek 3 Mishnah 17
Change text layout:
אבות פרק ג׳ משנה י"ז
Rabbi Elazar ben Azariah said: Where there is no Torah, there is no right conduct; where there is no right conduct, there is no Torah. Where there is no wisdom there is no fear of God; where there is no fear of God, there is no wisdom. Where there is no understanding, there is no knowledge; where there is no knowledge, there is no understanding. Where there is no bread, there is no Torah; where there is no Torah, there is no bread. He used to say: one whose wisdom exceeds his deeds, to what may he be compared? To a tree whose branches are numerous but whose roots are few, so that when the wind comes, it uproots it and overturns it, as it is said, “He shall be like a bush in the desert, which does not sense the coming of good. It is set in the scorched places of the wilderness, in a barren land without inhabitant” (Jeremiah 17:6). But one whose deeds exceed his wisdom, to what may he be compared? To a tree whose branches are few but roots are many, so that even if all the winds in the world come and blow upon it, they cannot move it out of its place, as it is said, “He shall be like a tree planted by waters, sending forth its roots by a stream. It does not sense the coming of heat, its leaves are ever fresh. It has no care in a year of drought; it does not cease to yield fruit” (ibid, 17:8).
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת. אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמַה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז) וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמַה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי:
Bartenura
אִם אֵין תּוֹרָה וְכוּ'. אֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ יָפֶה עִם הַבְּרִיּוֹת:
אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְכוּ'. סוֹף שֶׁתּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּכַּחַת מִמֶּנּוּ:
אִם אֵין דַּעַת וְכוּ'. דַּעַת, הוּא שֶׁמּוֹצֵא טַעַם לַדָּבָר. וּבִינָה, הוּא שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר אֲבָל אֵינוֹ מַרְאֶה לוֹ טַעַם. וְאִם אֵין דַּעַת לָתֵת טַעַם לַדָּבָר אֵין בִּינָה, אַחַר שֶׁלֹּא יָדַע טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר כְּאִלּוּ לֹא יְדָעוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם הַבִּינָה הִיא קוֹדֶמֶת, לְפִיכָךְ אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת:
אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. מִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל הֵיאַךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:
אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. מַה יּוֹעִיל לוֹ הַקֶּמַח שֶׁבְּיָדוֹ, הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ תּוֹרָה, נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ קֶמַח וְהָיָה מֵת בָּרָעָב:
Rashi
אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ״ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד״א:
דעת גדול מבינה לפי שאם שואלין לו לאדם דבר והוא אומר כן הוא ומראה ונותן טעם לדבריו הוא דעת כאדם הזה שהוא מראה סלע לשולחני ואומר לו טוב או רע ומוציא לו אחר מתוך חיקו הדומה לו ומראה לו. בינה שיודע להבין אבל אינו מראה טעם:
אם אין קמח אין תורה. [לפי שיש בקמח חמשה מינים שנמשלו לחמשה חומשי תורה]. שאם אין לו מה יאכל היאך יעסוק בתורה:
כל שחכמתו מרובה ממעשיו. שלומד הרבה ואינו מקיים:
שרשיו. אלו מעשיו כדאמרינן לעיל ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה:
והיה כערער וגו'. לעיל מיניה כתיב ארור הגבר וגו' שאינו בוטח בה' שיזמין לו פרנסתו אלא מרבה בגזלות ובוטח בבני אדם המחזיקין ידו:
והיה כערער וגו'. כאילן יחיד במדבר:
ושכן חררים במדבר. כמו ערירים דמתרגמינן בלא ולד:
ארץ מלחה. כארעא דסדום לא איתותב שכל קרקע שזרקו עלי' מלח אינה מיושבת לעולם בזרעים:
ערער. לשון חרבה:
והיה כעץ וגו'. לעיל מיניה כתיב ברוך הגבר גו':
ועל יובל. נהרי מים כמו כערבים על יבלי מים ישלח מתפשט:
ולא יראה. לא יראהו ולא יזיקהו לאותו אילן שלא ייבש מפני החום והשרב בעבור המים שתחתיו:
לא ידאג. ולא יתיירא אילן זה מן הבצורת שפירותיו לא יכלו לעולם מרוב לחלוחית שבו:
לא ידאג ידואיי״ר בלע׳׳ז כמו ויאמר צדקיה אל ירמיהו אני דואג את היהודים אשר נפלו וגו' כי מדאגה מדבר. נ"א ועוקרתו והופכתו כתיב במשנה והיה כערער אינו כתוב במשנה ולא כתיב ביה נמי והיה כעץ שתול על פלגי מים:
"If there is no Torah, etc.": [then] his give and take is not well with the creatures.
"if there is no worldly occupation, etc.": in the end, his Torah will be forgotten from him.
"if there is no knowledge, etc.": Knowledge is the finding of the reason for a thing and understanding is to figure out one thing from [another] thing, but without seeing its reason. And if there is no knowledge to give the reason for a thing, there is no understanding, since if he does not know the reason of a thing, it is as if he doesn't know it. But nevertheless, understanding is first, hence "if there is no understanding, there is no knowledge."
"If there is no flour, there is no Torah": How will one who does not have what to eat, inolve himself in Torah [study]?
"if there is no Torah, there is no flour": Of what good to him is the flour that is in his hand; since he does not have Torah, it would have been better for him that he did not have flour and that would have died from starvation.