Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Avos Perek 1 Mishnah 8

אבות פרק א׳ משנה ח׳

8

Judah ben Tabbai and Shimon ben Shetach received [the oral tradition] from them. Judah ben Tabbai said: do not [as a judge] play the part of an advocate; and when the litigants are standing before you, look upon them as if they were [both] guilty; and when they leave your presence, look upon them as if they were [both] innocent, when they have accepted the judgement.

יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

ח׳
Bartenura

"Do not make yourself like the judges' advisers": like those people that set up and arrange the claims of a litigant before the judges. As it is forbidden for a person to reveal the judgment to one of the litigants and to say to him, “Do the following so that you will win your case” - even though he knows that [this litigant] should win the case. Another explanation: “Like the judges' advisers” [meaning] like the great judges. And it is referring to a student sitting in front of his teacher – that he should not make himself like the great judges, to speak in front of his teacher as [if he were] someone who is deciding the case. (Orkhei) is an expression [like that used in the term], tribunals (arkaot) of the gentiles (Gittin 9b, 10b), and tribunals of the House of David. And from others, I have heard, “Do not make yourself like the great judges, to force the litigants to come in front of you.”

"they should be like evildoers in your eyes": so that your heart not incline to one of them, saying, “Such and such a one is important, he is; and he would not make a false claim.” Since if you say this, you cannot see him as guilty.

"when they received the judgment": such that you should not suspect the guilty party saying, “This one was a robber.” But [rather] say, “maybe he was mistaken and did not intend to rob." And also (another possibility is) if one of them became obligated to make an oath [as a result of testimony], do not say, "He made a false oath."

אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. כְּאוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁעוֹרְכִים וּמְסַדְּרִים טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי הַדִּין לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְגַלּוֹת דִּינוֹ לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין וְלוֹמַר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה בְּדִינְךָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין עִמּוֹ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין, כִּגְדוֹלֵי הַדַּיָּנִין. וּבְתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כִּגְדוֹלֵי הַדַּיָּנִים לְדַבֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ כְּפוֹסֵק אֶת הַדִּין. עוֹרְכֵי, לְשׁוֹן עַרְכָּאוֹת שֶׁל נָכְרִים (גיטין ט:), עַרְכָּאוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כִּגְדוֹלֵי הַדַּיָּנִים לָכוֹף בַּעֲלֵי דִּינִים שֶׁיָּבֹאוּ לַדִּין לְפָנֶיךָ:

יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים. שֶׁלֹּא יַטֶּה לִבְּךָ לְאֶחָד מֵהֶם לוֹמַר אִישׁ פְּלוֹנִי חָשׁוּב הוּא וְלֹא יִטְעֹן טַעֲנַת שֶׁקֶר. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֵין אַתָּה רוֹאֶה לוֹ חוֹבָה:

כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁד הַחַיָּב לוֹמַר גַּזְלָן הָיָה זֶה, אֶלָּא תֹּאמַר שֶׁמָּא טוֹעֶה הָיָה וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִגְזֹל. אִי נַמִּי, נִתְחַיֵּב אֶחָד מֵהֶם שְׁבוּעָה וְנִשְׁבַּע, לֹא תֹּאמַר לַשֶּׁקֶר נִשְׁבַּע:

Rashi

כאורכי. כתוב במשנה בא' ומתחלף בע' ומשמע כעורכי הדיינין כאדם הזה שאינו דיין ומעריך ומסדר לבעל דין טענותיו כדי שיזכה בדין וכדאמר התם אמר רבי יוחנן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין פי' שלא תגלה ליחיד את דינו משום שנא' שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק שניהם כיצד אם באו שנים לפניך לדין וטענו טענתם כשתברר הדין להיכן הוא נוטה אל תגלה ליחיד את דינו לומר לו אחריך הדין אלא לשניהם ביחד פתח להן את הדין לחייב את החייב ולזכות את הזכאי ולא תעשה עצמך כערכאות של כותים שלהם מנהג לגלות הדין ליחיד מפני השוחד. ומר רבי יהודאי גאון ז״ל פי' בענינא אחריתי כד אתי קדמך איניש חד ולימא לך לא בעינא מינך למפסק לי דינא דתהוי לי את ב״ד אלא בעינא קמך היכי דינא דהאי תביעה וטענה דאית לי על חברו אסור למשתעי ליה כלום בדינא ולחואה ליה כלום בדינא שכן מנהג של ערכאות של כותים דבעו מינייהו דינא מקמיה ומחוי ליה. ובלישנא אחרינא בכתובות אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שאם בא לך אדם א' וישאל עצה ממך היאך יכול לטעון על חבירו אל תאמר לו שום עצה ללמוד אותו לטעון על חבירו ואפי' לקרובו והוא דאמרו רבנן אל תעש עצמך כאותם שמעריכין ומסדרין הטענות למי שאינם יודעין לטעון לפני הדיינין דההיא קרובתיה דר' יוחנן דאתת לקמיה דלהוי מסדר לה ליטען קמי בית דינא והוה מסדר לה משום שנאמר ומבשרך לא תתעלם והדר ביה דלא מסדר לה משום דתנינן ואל תעש עצמך כעורכי הדיינין:

יהיו בעיניך כרשעים. שלא תחשוב בלבך זה חשוב הוא ולא היה מדבר שקר אלא יהיו בעיניך שניהם שקולים כאחד שאם אתה עושה כן אל תוכל לראות חובה לאותו שהוא חשוב בלבך. כשקבלו עליהם את הדין גרסי' דהואיל וקבלו עליהם את הדין ונתחייב שבועה מי שנתחייב ונשבע והלך לו לא תחשדנו בלבבך לומר דבשקר נשבע: