Mishnayos Avodah Zarah Perek 5 Mishnah 2
Change text layout:
עבודה זרה פרק ה׳ משנה ב׳
In the case of wine used for a libation that fell on grapes, one rinses them and they are permitted. But if the grapes were cracked, they are forbidden. In a case where the wine fell on figs or on dates, if there is sufficient wine in them to impart flavor, they are forbidden. And there was an incident involving Boethus ben Zunen, who transported dried figs in a ship, and a barrel of wine used for a libation broke and fell on them, and he asked the Sages as to the halakha, and the Sages deemed the figs permitted. This is the principle: Anything that benefits from a forbidden item imparting flavor to it, i.e., the forbidden item contributes a positive taste to it, is forbidden, and anything that does not benefit from a forbidden item imparting flavor to it is permitted, such as forbidden vinegar that fell onto split beans, as the flavor imparted by the vinegar does not enhance the taste of the beans.
יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים, יְדִיחֵן וְהֵן מֻתָּרוֹת. וְאִם הָיוּ מְבֻקָּעוֹת, אֲסוּרוֹת. נָפַל עַל גַבֵּי תְאֵנִים אוֹ עַל גַּבֵּי תְמָרִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנָן שֶׁהֵבִיא גְרוֹגָרוֹת בִּסְפִינָה, וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן, וְשָׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּם. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר. כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין:
Bartenura
ידיחם. במים צוננים:
מעשה בבייתוס בן זונין. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם נותן טעם לפגם מותר, ומעשה נמי בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברה חבית של יין נסך על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירום:
כל שהוא בהנאתו בנותן טעם. שאדם נהנה מטעמו של איסור:
כל שאין בהנאתו בנותן טעם. שאינו נהנה בטעמו של איסור:
כגון חומץ. של איסור שנפל בתוך גריסין של היתר, נותן טעם לפגם הוא. והוא שיהיו הגריסין רותחין בשעה שנפל בהן החומץ, שאז פוגם בהם מתחילה ועד סוף. וארבעה מיני נותני טעם הם, יש טעם משביח מתחילה ועד סוף, כגון היין בתבשיל של בשר או של דגים, וזה אסור איסור ודאי. ויש טעם פוגם מתחילה ועד סוף, כגון שמנונית הדגים או הבשר בדבש, וזה מותר לכתחלה. ויש פוגם מתחילה ומשביח בסוף, כגון הדבש ביין שהוא פוגם בו לשעתו, וכשישהה בו עד שיפגם עליו כח היין נותן בו הדבש ריח וטעם. ויש משביח בתחילה ולבסוף פוגם, כגון שומן הבשר עם החמאה, או הטעם הבלוע בכלי שאינו בן יומו, שנכנס בו משובח ואח״כ נפגם. ואלו השנים אסורים מספק. לפיכך אם הגריסין הללו שנפל בהן חומץ לא היו רותחין הרי הן אסורין מספק, שהחומץ בגריסין מקדיח ומשביח, ואע״פ כשמרתיחין אח״כ פוגם טעמו, הוי משביח ולבסוף פוגם ואסור:
ידיחם – with cold water.
מעשה בבייתוס בן זונין – The Mishnah is deficient, and should be read as follows (regarding dried figs and a barrel of libation wine was broken and the wine fell upon them): that if it imparts a deteriorating taste, it is permissible and it happened that Baitus ben Zunin who brought dried figs on a ship and the jug of libation wine broke upon them, and this incident came before the Sages and they permitted them.
כל שהוא בהנאתו בנותן טעם – that a person benefits from the taste of something prohibited.
כל שאין בהנאתו בנותן טעם – he does not benefit from the taste of something prohibited.
כגון חומץ – of something prohibited that fell into a dish of pounded grains that is permitted which imparts a deteriorating taste, and this is when the dish of pounded grains is boiling at the time that the vinegar fell into them, for then it impairs them from the beginning to the end. And there are four kinds of imparting of taste: There is a taste that improves it from the beginning to the end such as the example of wine in a cooked dish of meat or of fish. And this is forbidden a definite prohibition. And there is a taste that is deteriorating from the beginning until the end such as the example of a fatty, oily substance of fish or of meat with honey, and this is permitted ab initio. And there is something that is deteriorating from the beginning, but improves it at the end, such as the example of honey in wine which does damage to it at its time but when it tarries in it until the strength of the wine will do damage to it. The honey provides it taste and smell. And there is something that improves [its taste] [at the beginning] and at the end, as in the case of the fat of meat with butter or the taste is absorbed in the utensil which is not of the same day which improves it as it enters into it, and afterwards it deteriorates, and these two are prohibited from doubt. Therefore, if the dish of these pounded grains that vinegar fell into them which were not scalding hot, they are forbidden from doubt, since the vinegar in a dish of pounded grains early improves the flavor, and even though they improve its flavor, afterwards, it impairs it. It improves and at the end impairs and is forbidden.