Mishnah.org Logo
Perek 3

Mishnayos Avodah Zarah Perek 3 Mishnah 7

עבודה זרה פרק ג׳ משנה ז׳

7
With regard to idol worship there are three types of houses, each with its own halakhot. A house that one built initially for the purpose of idol worship is forbidden, i.e., it is prohibited to derive benefit from such a house. If one plastered a house or cemented it for the purpose of idol worship, and he thereby added a layer to the walls of the house, one removes that which he added, and the rest of the house is permitted. If one brought an object of idol worship into a house temporarily and then removed it, the house is then permitted. With regard to idol worship there are three types of stones, each with its own halakhot. A stone that one initially hewed for use in a platform [bimos] for an idol is forbidden. If one plastered a stone or cemented it for the sake of idol worship, one removes that which he plastered or cemented and the stone is permitted. If one erected an object of idol worship upon a stone and subsequently removed it, the stone is then permitted. There are three types of trees that were used as part of idolatrous rites [ashera]: A tree that one initially planted for the sake of idol worship is forbidden, and one may not derive benefit from any part of the tree. If one lopped off part of the trunk of a tree or trimmed its branches for the sake of idol worship, i.e., to worship that which would regrow there, and the tree’s trunk or limbs regrew, one removes that which has regrown and burn it. The remainder of the tree is then permitted. If one erected an object of idol worship beneath a tree and subsequently removed it, it is permitted to derive benefit from the tree. Which tree is deemed forbidden as an ashera? Any tree that has an object of idol worship beneath it. Rabbi Shimon says: Any tree that people worship. And there was an incident in Tzaidan involving a tree that people would worship, and Jews found beneath it a heap of stones. Rabbi Shimon said to them: Examine this heap of stones. And they examined it and found in it an idolatrous image. Rabbi Shimon said to them: Since it is the image that they worship, we can permit use of the tree to those who wish to derive benefit from it.
שְׁלשָׁה בָתִּים הֵן. בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר. סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ, נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ. הִכְנִיס לְתוֹכָה עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹצִיאָהּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. שָׁלשׁ אֲבָנִים הֵן. אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לְבִימוֹס, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. סִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ, נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה וְסִלְּקָהּ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שָׁלשׁ אֲשֵׁרוֹת הֵן. אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זֶה אָסוּר. גִּדְּעוֹ וּפִסְּלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהֶחֱלִיף, נוֹטֵל מַה שֶּׁהֶחֱלִיף. הֶעֱמִיד תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה וּבִטְּלָהּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁרָה, כֹּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ. וּמַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאִילָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ, וּמָצְאוּ תַחְתָּיו גָּל. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּדְקוּ אֶת הַגַּל הַזֶּה, וּבְדָקוּהוּ וּמָצְאוּ בוֹ צוּרָה. אָמַר לָהֶן, הוֹאִיל וְלַצּוּרָה הֵן עוֹבְדִין, נַתִּיר לָהֶן אֶת הָאִילָן:
ז׳

שלשה בתים הם – regarding the matter of abrogation of idolatry.

בית – the beginning of its building is for idolatry. This is prohibited.

סיידו וכיירו לעבודה זרה – that it was built ab initio as a human dwelling. And plastered it – who whiten it with plaster and cementing/putting tiles, engraving and doing embroidery.

וחידש – or renewed.

נוטל מה שחידש – and all the rest of the house is permitted.

הכניס לתוכו ע"ז – by the hour, and he did not designate it for the usage of idolatry.

שלש אבנים הם – for the matter of abrogation.

אבן שחצבה מתחלה – from the mountain.

לבימוס – to place idolatry upon it.

סיידה וכיירה – and it was hewn and standing.

נוטל – an Israelite,

מה שחידש – what was new, the adornment and the stone are permitted.

העמיד עליה ע"ז – by the hour, and he did not designate the stone for a pedestal [for an idol].

וסילקה – this is permitted, and does not need abrogation.

גדעו – for the purposes of idolatry to worship the growths that took place upon it from now.

נוטל מה שהחליף – the branches that grew in place of those that he lopped off and he burned them according to the law of Asherah/tree devoted to idolatry, the remainder is permitted.

איזו היא אשרה – In the Gemara (Tractate Avodah Zarah 48a) it explains that the three Asherot that are taught in the Mishnah are referred to above and this is what is taught: There are three Asherot – two of them are held by everyone and on one there is the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis. And what is the Asherah that Rabbi Shimon and the Rabbis? All [trees] that have under them idolatry, for the Rabbis call them a tree devoted for idolatry and prohibits them all the while that there is idolatry underneath it, and Rabbi Shimon states that it is not Asherah but rather everyone worships it, but all [trees] which have underneath them idolatry, this is not an Asherah. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

שלשה בתים הם. לענין ביטול ע״ז:

בית. שתחלת בנינו לע״ז, והיו עובדין את הבית עצמו, הרי זה אסור:

סיידו וכיירו לעבודה זרה. שהיה בנוי מתחלה לדירת אדם, וסיידו, שליבנו בסיד. וכיירו, פיתוח וציור:

וחידש. או שחידש:

נוטל מה שחידש. ושאר כל הבית מותר:

הכניס לתוכו ע״ז. לפי שעה ולא הקצהו לתשמיש ע״ז:

שלש אבנים הם. לענין בטול:

אבן שחצבה מתחלה. מן ההר:

לבימוס. להושיב ע״ז עליה:

סיידה וכיירה. והיא היתה חצובה ועומדת:

נוטל. ישראל:

מה שחידש. הנכרי, והאבן מותרת:

העמיד עליה ע״ז. לפי שעה ולא הקצה האבן לבימוס:

וסילקה, הרי זו מותרת. ואינה צריכה בטול:

גדעו. לשם עבודה זרה, לעבוד הגידולים שיגדלו בו מעתה:

נוטל מה שהחליף. הענפים שגדלו במקום אותן שגדע, ושורפן כדין אשרה, והשאר מותר:

איזו היא אשרה. בגמרא מפרש, דאשלש אשרות דתנן לעיל קאי. והכי קתני, שלש אשרות הן, שתים דברי הכל, ואחת מחלוקת רבי שמעון ורבנן, ואיזהו אשרה שנחלקו רבי שמעון ורבנן, כל שיש תחתיה ע"ז, דרבנן קרו לה אשרה ואסרי לה כל זמן שיש ע״ז תחתיה, ורבי שמעון אומר אינה אשרה אלא כל שעובדין אותה, אבל כל שיש תחתיה ע״ז אין זו אשרה. ואין הלכה כר׳ שמעון: