Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 1
Change text layout:
עבודה זרה פרק א׳ משנה א׳
On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival.
לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאֹל מֵהֶן, לְהַלְוֹתָן וְלִלְוֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:
Bartenura
לפני אידיהן של גויים. שם כינוי לגנאי לחגיהם ולמועדיהם:
לשאת ולתת. למכור ולקנות. משום דאזלי ומודו לע״ז ביום אידם:
להשאילן. בהמה וכלים, מידי דהדרא בעינא:
להלוותם. מעות. דלא הדרי בעין, דמלוה להוצאה נתנה:
לפורען. כשהן נפרעים אזלו ומודו לע״ז ביום אידם:
מפני שהוא מיצר. על מעותיו שאינם חוזרים לו, ולא אזיל ומודה:
שמח הוא לאחר זמן. למחר ביום אידו, ואזיל ומודה. ואין הלכה כר׳ יהודה. ודוקא במלוה בשטר אסור להפרע מהם, אבל במלוה על פה שרי, מפני שהוא כמציל מידם:
לפני אידיהם של גוים – [the word אידיהם is] a byname of reproach for their holy days and festivals.
לשאת ולתת – to sell and to purchase. Because they go and praise idolatry on the day of their holidays.
להשאילן – cattle and utensils, things that return as they are.
להלוותם – [to lend them] money but it was not an adornment to the eye, for a loan is given [merely] for the expenditure.
לפורען – when they are collected, they go and give praise to idolatry on the day of their holidays.
מפני שהוא מיצר – on his money which they do not restore to him, and he does not go and give praise [to idolatry].
שמח הוא לאחר זמן – on the morrow [after] his holiday, he goes and gives praise [to idolatry]. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda, and specifically a loan [written in a] document is prohibited to collect from them, but an oral loan is permissible, because he is like saves it from their hands.