Mishnah.org Logo
Perek 9

Mishnayos Bechoros Perek 9 Mishnah 1

בכורות פרק ט׳ משנה א׳

1
The mitzva of animal tithe is in effect both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, in the presence of, i.e., in the time of, the Temple and not in the presence of the Temple. It is in effect with regard to non-sacred animals but not with regard to sacrificial animals. And it is in effect with regard to the herd and the flock, but they are not tithed from one for the other; and it is in effect with regard to sheep and goats, and they are tithed from one for the other. And it is in effect with regard to animals from the new flock and with regard to animals from the old flock, but they are not tithed from one for the other. As by right, it should be inferred: If in the case of animals from the new flock and the old flock, which do not carry the prohibition of mating diverse kinds when mated with each other because they are one species, are nevertheless not tithed from one for the other, then with regard to sheep and goats, which do carry the prohibition of mating diverse kinds when mated with each other, is it not right that they will not be tithed from one for the other? Therefore, the verse states: “And all the tithe of the herd or the flock, whatever passes under the rod, the tenth shall be sacred to the Lord” (Leviticus 27:32), indicating that with regard to animal tithe, all animals that are included in the term flock are one species.
מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחֻלִּין אֲבָל לֹא בַמֻּקְדָּשִׁין. וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִים מִזֶּה עַל זֶה. בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים, וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶּה. בֶּחָדָשׁ, וּבַיָּשָׁן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין, מָה אִם הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כז), וָצֹאן, מִשְׁמָע כָּל צֹאן, אֶחָד:
א׳

מעשר בהמה – (Leviticus 27:32): “[All tithes of the herd or flock] of all that passes under the shepherd’s staff, every tenth one – shall be holy,” and they offer up its fat and its blood, but the rest of its flesh is consumed in purity by the owners in Jerusalem according to the law of peace-offerings. But if it has a blemish, they consume it in impurity in every place.

בפני הבית ושלא בפני הבית – but nowadays, it was stated by the Rabbis that they don’t separate the tithe of cattle, because of a snare/stumbling block, for we lack the Temple to offer it and it is necessary to delay until a blemish befalls it and it becomes a snare for shearing and Temple service or perhaps someone will slaughter it without a blemish.

אבל לא במוקדשין - as for example, the lighter Holy Things, for there is one who says that they are the money of the owners, that you might think I would say that it should be tithed. It comes to tell us that [the words] (Leviticus 27:33) “shall both be holy,” the All-Merciful said but not that it was already holy.

בכבשים ובעזים – that is to say, and this practice holds for lambs and goats.

ומתעשרין מזה על זה – for since the All-Merciful extended the scope [with the use of the word] "וצאן"/or the flock (Leviticus 27:33) – as in above , that implies all flock is considered one species regarding tithing.

בחדש – that were born after Rosh Hodesh Elul which is the New Year for the tithing of cattle (see also Tractate Rosh Hashanah, Chapter 1, Mishnah 1).

ובישן – that were born prior to Elul.

ואין מתעשרין מזה על זה – from the new on the old, and from the old on the new, as it is written (Deuteronomy 14:22): "עשר תעשר"/You shall set aside [every year] a tenth part [of the yield of your sowing that is brought in from the field], the Biblical verse speaks of two tithes, one the tithe of cattle/animals, and the other is the tithing of grain/produce. Just as [regarding] the tithing of grain, one does not [tithe] from the new on the old, as it is written, “every year”/"שנה שנה" , which implies, and not from this year on a different year, so also not the tithing of cattle from the new on the old [year].

מעשר בהמה. כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש. ומקריבים חלבו ודמו, ושאר הבשר נאכל לבעלים טהורים בירושלים כדין שלמים. ואם בעל מום הוא, אוכלים אותו בטומאה בכל מקום:

בפני הבית ושלא בפני הבית. והאידנא אמור רבנן דלא ליפרשו מעשר בהמה, משום תקלה, דאין לנו בית להקריבה וצריך לשהוייה עד שתפול בה מום ואתי בה לידי תקלה דגיזה ועבודה, או שמא ישחטנה בלא מום:

אבל לא במוקדשין. כגון קדשים קלים, דאיכא למאן דאמר ממון בעלים נינהו סד״א ליעשר, קמ״ל והיה קודש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש:

בכבשים ועזים. כלומר ונוהג בכבשים ובעזים:

ומתעשרין מזה על זה. מדרבי רחמנא וצאן, דמשמע כל צאן מין אחד חשיב ליה לענין מעשר:

בחדש. שנולדו לאחר ראש חודש אלול שהוא ראש השנה למעשר בהמה:

ובישן. שנולדו קודם אלול:

ואין מתעשרין מזה על זה. מן החדש על הישן ומן הישן על החדש. דכתיב עשר תעשר, בשתי מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן, מה מעשר דגן מחדש על הישן לא דהא כתיב (דברים י״ד) שנה שנה, דמשמע ולא משנה זו על שנה אחרת, אף מעשר בהמה מחדש על הישן לא: