המשנה היומית של היום
סנהדרין ז׳:ד׳ - ז׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Friday, October 4, 2030 is סנהדרין ז׳:ד׳ - ז׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Sanhedrin Perek 7 Mishnah 4
סנהדרין פרק ז׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Sanhedrin Perek 7 Mishnah 5
סנהדרין פרק ז׳ משנה ה׳
ברטנורא
עד שיפרש את השם – and he will blaspheme the name of God by name, as it states (Leviticus 24:16): “If he also pronounces the name LORD, [he shall be put to death. The whole community shall stone him;] if he has thus pronounced the Name [he shall be put to death],” that he pronounces God’s name, by Name.
בכל יום – all the time that there is give-and-take in the examination of the witnesses.
היו דנין אותן בכינוי – any person who perverts matters and speaks like he is cursing and attaches to another is called a substitute in the language of the Sages, and in the language of the Bible (Job 32:22): “For I do not know how to temper my speech – [My Maker would soon carry me off!].”
יכה יוסי את יוסי – AI heard because it is four letters [in length], and in Gematria, equals “Elo’him”/”God” (i.e., 86), therefore we use as a nickname, the name of four letters for “Yosi.”
נגמר הדין – and the Jewish court comes to state that he is guilty, they are not able to kill him based upon this testimony that they heard, for they did not hear from their lips other than the curse by nickname.
אלא מוציאים את כל האדם לחוץ – for it is a disgrace/obscenity to announce blasphemy in public.
וקורעין ולא מאיחין – forever, [and specifically] and Alexandrian seam where the tear is not recognized, but other forms of sewing are permitted.
אף אני לא שמעתי כמוהו – and he does not have to mention the blaspheming by Name.
והשלישי אומר – and he brings it like one who says: just as two are one testimony, also three are one testimony.
עד שיפרש את השם. ויברך השם בשם. שנאמר (שם כ״ד) ונוקב שם ה׳ בנקבו שם, שינקוב השם בשם:
בכל יום. כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקת העדים:
היו דנין אותן בכינוי. כל אדם שמהפך דבר ומדבר כמי שמקלל ותולה באחר קרוי כינוי בלשון חכמים. ובלשון מקרא, כי לא ידעתי אכנה (איוב ל״ב:כ״ב):
יכה יוסי את יוסי. אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי״ם, לכך מכנה שם בן ארבע אותיות ליוסי:
נגמר הדין. ובאים ב״ד לומר חייב הוא, לא היו יכולים להרגו על פי עדות זו ששמעו, שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי:
אלא מוציאים את כל האדם לחוץ. דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים:
וקורעין ולא מאחין. עולמית. תפירה אלכסנדרית שאין הקריעה ניכרת, אבל שאר תפירות מותר:
אף אני שמעתי כמוהו. ואינו צריך להזכיר ברכת שם בשם:
והשלישי אומר. אתיא כמאן דאמר מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אלו הן הנסקלין – there are from among them, that it is written concerning them explicitly “stoning,” and those that are not written on them “stoning,” are written concerning them, “his blood be upon him,” or “their blood will be upon them,” for every place where it says, “is blood be upon him,” or “their blood will be upon them” – is none other than stoning, as we derive from the cited ghost and soothsayer, as it is written (Leviticus 20:27): “…they shall be pelted with stones – their bloodguilt shall be upon them.”
והנותן מזרעו למולך – For this Tanna holds that Molekh (the fire-god of the Canaanites) is not idolatry, but is a statute of the nations in general, since he teaches in the Mishnah “idolatry”, and also teaches in the Mishnah “Molekh.”
והמקלל אביו ואמו – which is worse than striking [his father and/or his mother]. For there are two [forms of] degradation of his father and mother – as well as taking the Name of Heaven in vain, and it is taught in the Mishnah that he is not liable until he curses them by name.
והמסית – individuals.
והמדיח – The apostate city.
מכשף – as it is written (Exodus 22:17): “You shall not tolerate a sorceress,” and near it (next verse, 18): “Whoever lies with a beast shall be put to death.” Just as the one who lies with a beast [shall be put to death] by stoning, so too, the sorceress, [shall be put to death] by stoning.
הבא על האם חייב עליה – two sins, and with all of them [which deal with] incest [it is written concerning them "כרת" / extirpation and it is written concerning them] a separation of sins, and even with one body, and such is the Halakha.
בין מן האירוסין – for since he betrothed her, she is his wife, as it is written (Leviticus 20:14): “If a man marries a woman….” From the time of his taking, she is called “his wife.” And this “taking” is Kiddushin/Sanctification, as we derive "קיחה"קיחה" – from the field of Ephron (via an analogy – Leviticus 20:14 and Genesis 23:13 – “accept it from me, that I may bury my dead there”).
אלו הן הנסקלין. אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדיא, והנך דלא כתיבא בהו סקילה כתיב בהו דמיו בו דמיהם בם, וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה, דילפינן מאוב וידעוני דכתיב (ויקרא כ׳:כ״ז) באבן ירגמו אותם דמיהם בם:
והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו עבודה זרה הוא אלא חוק האומות בעלמא הוא. מדתנא עבודה זרה, ותנא מולך:
והמקלל אביו ואמו. חמור ממכה, דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבטלה, דהא תנן אינו חייב עד שיקללם בשם:
והמסית. את היחידים:
והמדיח. עיר הנידחת:
והמכשף. דכתיב (שמות כ״כ) מכשפה לא תחיה, וסמיך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת, מה שוכב עם בהמה בסקילה, אף מכשפה בסקילה:
הבא על האם חייב עליה. שתי חטאות. דבכולהו עריות [כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות]. ואפילו בגוף אחד. וכן הלכה:
בין מן האירוסין. דכיון שקידשה, אשתו היא, דכתיב (ויקרא כ׳) ואיש כי יקח אשה, משעת לקיחה נקראת אשתו. והך קיחה קדושין הן, דגמר קיחה קיחה משדה עפרון: