המשנה היומית של היום
ביצה ה׳:א׳ - ה׳:ב׳
The Mishnah Yomi for Thursday, May 14, 2020 is ביצה ה׳:א׳ - ה׳:ב׳
משנה א
Mishnayos Beitzah Perek 5 Mishnah 1
ביצה פרק ה׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Beitzah Perek 5 Mishnah 2
ביצה פרק ה׳ משנה ב׳
ברטנורא
כל שחייבין עליו – that the Sages forbade to do on Shabbat because of Rabbinic decrees to enhance the character of the Shabbat/Festivals as a day of rest.
או משום רשות – that there is in a bit of a Mitzvah, but not a large Mitzvah, but it is near to being an optional act, but there is within it a prohibition from the words of the Scribes.
או משום מצוה – or there is within an actual Mitzvah/commandment, and the Sages prohibited doing it on the Sabbath.
וחייבין עליו – not to do it on the Festival.
ואלו הן משום שבות – that the Sages placed upon him to abstain from doing but there isn’t in their performance any kind of Mitzvah.
לא עולין באילן – a decree lest he tear off [a branch].
ולא רוכבין על גבי בהמה – a decree lest he cut a vine-shoot to drive the animal.
ולא שטין על פני המים – a decree lest he make a swimmer’s bottle (see Tractate Kelim, Chapter 2, Mishnah 3 – used for practicing).
ולא מטפחין – hand upon hand.
ולא מספקין – hand upon the leg.
ולא מרקדין – on the Festival, and all of them are a decree lest he repair a musical instrument.
ואלו הן משום רשות – because oof those of the ending section of the Mishnah which are a complete Mitzvah, regarding them we call these “optional.”
לא דנין – a judgement, and sometimes it is optional, such as when there is a larger city than this one, and it is not upon him to judge.
ולא מקדשין – the betrothal of a woman. For sometimes, it is not a complete commandment but rather optional, such as when he has a wife and children.
ולא חולצין ולא מיבמין – also at the time when he has an older brother than him, it is option, but it is a great Mitzvah to perform a levirate marriage and the reason for all of them is lest he write [documents].
ולא מעריכין – the value of this thing is upon me, and he gives according to the years, as it is written in the portion of valuations (Leviticus 27:1-8).
ולא מחרימין – behold this animal is devoted to God. And a mere devotion of an animal is for the treasury of the Temple. And all of them, the Rabbis forbad because they are similar to business transactions where one removes it from his domain to the domain of the Sanctified.
ולא מגביהין תרומות ומעשרות – and even in order to give them to the Kohen on the same day that is appropriate, for because of the Rejoicing on the Festival that the Kohen who needs them, he separates them (i.e., the tithes), and nevertheless, it is prohibited, for it is considered like repairing. And these words concerning produce that yesterday were eatables forbidden prior to the separation of sacred gifts, that currently such as dough one has to separate Hallah from, we separate it on the Festival and give them to the Kohen.
אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד (this part of the Mishnah is also found in Tractate Megillah, Chapter 1, Mishnah 5) – this anonymous teaching is according to the School of Shammai which states that we do not take out the minor nor the Lulav nor a Torah scroll into the public domain, for taking out was only permitted for the purpose of the preparation of food. But we hold like the School of Hillel which states that since removal was permitted for the purposes of the preparation of food, it is also permitted for that which is not needed [for food preparation]. And there are those who state that we let down pieces of fruit through an aperture in the roof looking to the ground floor at the beginning of our Chapter (Mishnah 1), that it is prohibited on the Sabbath, but that is permitted on the Festival.
כל שחייבין עליו. שאסרו חכמים לעשותו בשבת משום שבות:
או משום רשות. שיש בו קצת מצוה אבל לא מצוה גדולה, וקרוב הוא להיות דבר הרשות, ויש בו איסור מדברי סופרים:
או משום מצוה. או שיש בו מצוה ממש, ואסרו חכמים לעשותו בשבת:
חייבין עליו. שלא לעשותו ביו״ט:
ואלו הן משום שבות. שהטילו עליו חכמים לשבות מהן ואין בעשייתן שום מצוה:
לא עולין באילן. גזירה שמא יתלוש:
ולא רוכבין על גבי בהמה. גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה:
ולא שטין על פני המים. גזירה שמא יעשה חבית של שייטין:
ולא מטפחין. כף על כף:
ולא מספקין. כף על ירך:
ולא מרקדין. ברגל. וכולהו גזירה שמא יתקן כלי שיר:
ואלו הן משום רשות. משום דהנך דסיפא הוו מצוה גמורה, לגביהן קרי להני רשות:
לא דנין. דין. וזמנין דהוי רשות כגון שיש בעיר גדול ממנו, שאין מוטל עליו לדון:
ולא מקדשין. קדושי אשה. וזמנין דלא הוי מצוה גמורה אלא רשות, כגון דאית ליה אשה ובנים:
ולא חולצין ולא מיבמין. נמי בזמן שיש אחיו הגדול ממנו הוי רשות, דמצוה בגדול ליבם. וטעמא דכולהו גזירה שמא יכתוב:
ולא מעריכין. ערך פלוני עלי. ונותן כפי השנים כמו שכתוב בפרשת ערכין:
ולא מחרימין. הרי בהמה זו חרם. וסתם חרמים לבדק הבית. וכולהו אסרינהו רבנן משום דדמו למקח וממכר שמוציא מרשותו לרשות הקדש:
ולא מגביהין תרומות ומעשרות. ואפילו כדי ליתנם לכהן בו ביום דמחזי דמשום שמחת יו״ט דכהן שהוא צריך להן הוא מפרישן, אפ״ה אסור, דה״ל מתקן. והני מילי פירות דטבילי מאתמול, אבל פירות דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרישינן לה ביו״ט ויהבינן לכהן:
אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. הך סתמא כב״ש דאמרי אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר התורה לרשות הרבים, דלא הותרה הוצאה אלא לצורך אוכל נפש. אבל אנן קיי״ל כב״ה דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך. ואיכא נמי משילין פירות דרך ארובה דריש פירקין, דבשבת אסור וביו״ט מותר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
משילין פירות דרך ארובה – whomever has fruit or produce spread out on his roof to dry out, and he saw rain coming slowly, they permitted him to go to the trouble and to cast them through an aperture in the roof, and they fall to the ground, for there is no excess trouble, and specifically an aperture, for every aperture is from above to below [in the ceiling of the roof] but a window, such as a roof that is surrounded by partitions and window I in the wall, and one must raise it up to the window to cast it, all of this the Rabbis did not permit and to be painstaking.
ומכסין את הפירות – but we don’t say that it is toil that is not for the needs of the Festival day, but because of the loss of money, the Rabbis permitted it.
דלף – rain that drips from the roof.
וכן כדי יין וכדי שמן – that cover them because of the drippings [from the roof].
תחת הדלף – to receive the water so that it should not soil the house. But if the utensil became filled, he pours it out and repeats it and is not prevented [from doing so].
משילין פירות דרר ארובה. מי שיש לו פירות או תבואה שטוח על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשים ובאים, התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והם נופלים לארץ דליכא טרחא יתירא. ודוקא ארובה, דכל ארובה מלמעלה למטה [בתקרת הגג], אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצות וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו, כולי האי לא שרו רבנן למטרח:
ומכסין את הפירות. ולא אמרינן טורח שלא לצורך יו״ט הוא, דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן:
דלף. גשמים הנוטפים מן הגג:
וכן כדי יין וכדי שמן. מכסין אותן מפני הדלף:
תחת הדלף. לקבל את המים שלא יטנפו הבית. ואם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע: