המשנה היומית של היום
פסחים ג׳:ב׳ - ג׳:ג׳
The Mishnah Yomi for Monday, September 28, 2020 is פסחים ג׳:ב׳ - ג׳:ג׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 2
פסחים פרק ג׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 3
פסחים פרק ג׳ משנה ג׳
ברטנורא
חלה בטומטה – the starter-dough that became impure and furthermore, Hallah that is appropriate for the Kohen to eat is not taken from it, how then would we separate it (i.e., the Hallah) on the holiday of Passover? WE are not able to bake it on Passover after it is not worthy of being eaten, and to keep it around and then burn it in the evening is impossible, lest it ferment. And to feed it to dogs is impossible for we do not get rid of holy things on Holy Days.
רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה – and still each and every is appropriate [for separating out Hallah] and from each and every one we separate a small amount, and after baking it, if he wanted, he can separate a complete Hallah on the entire thing. For Rabbi Eliezer holds that he who detaches bread from where it sticks to the oven and puts it in a basket, the basket combines [the pieces] for Hallah.
לא זהו חמץ שמוזהרים עליו – for it is not his after he has designated it (literally ‘called it by name’) and it is written in Scripture (Exodus 13:7): “no leaven shall be found [in your territory].” Yours you cannot see but you can see that of others and of “On High” (i.e., God). And this is not yours nor of your friends, for yet it has not reached the hand of the Kohen. But Rabbi Eliezer holds that since if he desires, he may bring up a case for decision [from a Sage] that is dedicated [to the Temple] in error and that is not something dedicated and it is appropriate for eating. It is found that it is his and it is the leaven of an Israelite. But Rabbi Yehoshua holds that we don’t say, ‘Since.” But the Halakha is according to Rabbi Eliezer.
חלה בטומאה. שנטמאת העיסה ושוב אין החלה הניטלת ממנה ראויה לאכילת כהן, כיצד מפרישין אותה ביום טוב של פסח, הרי אין יכול לאפותה בפסח מאחר שאינה ראויה לאכילה, ולשהותה ולשורפה בערב אי אפשר שמא תחמיץ, ולהאכילה לכלבים אי אפשר שאין מבערין קדשים ביום טוב:
רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה. דאכתי כל חדא וחדא חזיא ליה, דמכל חדא וחדא מפריש פורתא, ולאחר אפייתה אם רצה יפריש חלה שלימה על הכל, דקסבר רבי אליעזר הרודה מן התנור ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה:
לא זהו חמץ שמוזהרים עליו. דלאו דידיה הוא לאחר שקרא עליה שם, וקרא כתיב (שמות י״ג:ז׳) לא יראה לך, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה, וזה אינו שלך ולא של חברך דאכתי לא מטא ליד כהן. ור׳ אליעזר סבר הואיל אי בעי מתשיל עלה הויא הקדש בטעות ואינו הקדש וחזיא ליה לאכילה, נמצא דשלו היא וחמץ של ישראל הוא. ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל. והלכה כרבי אליעזר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בצק שבסידקי עריבה – and it is made to strengthen its breaks and cracks. If there is the equivalent of an olive’s bulk in one place, he liable to remove it; less than this, it is made void in its minority. But if it is not made to strengthen, even less than an olive’s bulk must be removed because it is not made void there and it is impossible that he will decide to take it from there.
וכן לענין הטומאה – If an unclean reptile came in contract with this dough on Passover, for its prohibition is considered, if it has the equivalent of an olive’s bulk separating from before the impurity, and there isn’t something like a trough and the impurity does not go down to the trough, and with less than an olive’s bulk, if he is not strict upon it, it is null in regard to the trough and it is as if the unclean reptile had come in contact with the trough itself, and it is impure.
אם מקפיד עליו חוצץ – this is how it should be read: And in the rest of the days of the year when it’s prohibition is not considered, the matter is not dependent upon the measurement if there is an olive’s bulk or not, but rather matter is dependent upon the stringency/fastidiousness. If he is fastidious about it and will eventually take it from there, it interposes in the face of the impurity, whether there is within it an olive’s bulk or not and the impurity does not descend into the trough. But if he is not fastidious about it and wishes for its existence, even if there are in it several olives it is considered as if it is in the trough. And when the unclean reptile comes in contract with the dough, it is as if it has come in contact with the actual trough.
בצק החרש – that we strike it with a hand and it does emit a sound and it is similar to a deaf-mute that when we call it, it does not respond. Another commentary: dough of the earthenware which is hard like earthenware and it is not known if it has fermented.
אם יש כיוצא בו שהחמיץ – if there is another started dough that was to be kneaded at the at the same time that this one is being kneaded and has already fermented, it is considered prohibited. And if there isn’t there something similar, its measure is as long as it takes an average man to walk a mile, and this measure is like the time of two-fifths of an hour.
בצק שבסידקי עריבה. ועשוי לחזק שבריה וסדקיה. אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, פחות מכאן בטל במיעוט. ואם אינו עשוי לחזק אפילו פחות מכזית חייב לבער, לפי שאינו מבטלו שם ואפשר שימלך ויטלנו משם:
וכן לענין הטומאה. אם נגע שרץ בהאי בצק בפסח שאיסורו חושבו, אם יש בו כזית חוצץ בפני הטומאה ולא הוי כעריבה ולא נחתא לה טומאה לעריבה. ובפחות מכזית, אם אינו מקפיד עליו בטל לגבי עריבה והוי כאילו נגע השרץ בעריבה עצמה והיא טמאה:
אם מקפיד עליו חוצץ. הכי קאמר, ובשאר ימות השנה שאין איסורו חושבו, אין הדבר תלוי בשיעור אם יש בו כזית אם לאו, אלא בקפידא תליא מלתא, אם הקפיד עליו ועתיד ליטלו משם חוצץ בפני הטומאה בין יש בו כזית בין אין בו כזית ולא נחתא טומאה לעריבה, ואם לא הקפיד עליו ורוצה בקיומו אפילו יש בו כמה זיתים הרי הוא כעריבה, וכשנוגע השרץ בבצק הוי כאילו נגע בעריבה ממש:
בצק החרש. שמכין עליו ביד ואינו משמיע קול ודומה לחרש שקוראין לו ואינו משיב. פירוש אחר, בצק החרס, שהוא קשה כחרס ואינו ניכר אם החמיץ:
אם יש כיוצא בו שהחמיץ. אם יש עיסה אחרת שנילושה בשעה שזו נילושה וכבר החמיצה, אסור. ואם אין שם כיוצא בו, הוי שיעורה כדי שיהלך אדם מיל בהליכה בינונית. ושיעור זה כזמן שני חומשי שעה: