המשנה היומית של היום
פסחים ב׳:ח׳ - ג׳:א׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, September 29, 2020 is פסחים ב׳:ח׳ - ג׳:א׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 2 Mishnah 8
פסחים פרק ב׳ משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 1
פסחים פרק ג׳ משנה א׳
ברטנורא
אלו עוברין – these are removed from the world, for even though these do not violate on (Exodus 13:7): “no leaven shall be found (literally – “seen”) [in all your territory,, from the Rabbis however, it requires removal. And that which is taught further on (see Mishnah 5) that “dough beginning to ferment is to be burned,” and even though “that the one who eats it is exempt.”
Babylonian kutah - it's made from moldy bread and milk. They would dip foods into it.
שכר המדי – liquor that they would make in Media from wheat or barley steeped in water.
וחומץ האדומי – vinegar that is made in the land of Edom, where they put barley [in wine] and let them stand until they ferment.
וזיתום המצרי – one-third barley and one third (of the mixture) of safflower which is the desert saffron and it is called in Arabic “Kartom” and one third salt and it is made for medicinal purposes. Until here, it is leaven that is fit for eating via a mixture. From here and onwards it is a spoiled leavened substance in its natural condition unfit for food (Pesahim 43a).
וזומן של צבעים – water which one puts into it bran-flour/four of the the second course. And we use the dye for their work.
ועמילן של טבחים – [bread] which we make from flour of grain that did not bring up one-third of its ripening process , and with it we cover the pot to absorb the evil smell.
וקולן של סופרים – the dust of the millstone which we knead with water and the scribes glue their papers to it.
רבי אליעזר – adds, for the first Tanna whereas does not have this other than completely grain leavened products via a mixture or a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food]. But Rabbi Eliezer adds even women’s makeup which is a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food] via a mixture of ingredients of frankincense (or artist’s materials). And in the Gemara (Pesahim 43a), Do you think that women’s makeup [only]? But rather, I would say, even women’s plaster, sifted fine flour that women attach and combine on their skin with other artist’s materials/frankincense to remove the hair or to whiten it and to make the skin finer. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
כל שהוא מן דגן – from the five species [of grain], and they have water mixed in, for if there is not water in them but only fruit juice, we hold that fruit juices do not ferment.
הרי אל באזהרה – if he at them, he violates a negative commandment.
ואין בהם כרת – for on complete leaven he is punished by extirpation, fur he is not punished with extirpation on a mixture. But he is flogged on eating it if he ate an olive’s bulk of leaven in the mixture in order to eat within a certain time a piece of wheat bread (see Mishnah Negaim, Chapter 8, Mishnah 9 – roughly equivalent to a half-a-loaf -see Tosefta Negaim Chapter 7, Halakha 10). But if he at an olive’s worth of leaven without a mixture in the time that it takes to eat piece of wheat bread is not flogged according to the Torah. However, at least, there is a prohibition for Hametz on Passover is forbidden in a mixture in any amount.
אלו עוברין. אלו מתבערים מן העולם. דאע״ג דאין עוברים עליהם על בל יראה, מדרבנן מיהא צריכי ביעור, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואע״ג דהאוכלו פטור:
כותח הבבלי. עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל:
שכר המדי. שכר שהיו עושין במדי מחטים או שעורים שרויים במים:
וחומץ האדומי. חומץ שעשוי בארץ אדום, שנותנים שעורים [ביין] ומשהין אותם שם כדי שיחמיצו:
וזיתום המצרי. תלתא שערי ותלתא קורטמי הוא כרכום מדברי ונקרא בערבי קרטום ותלתא מלחא, ועושין אותו לרפואה. עד כאן חמץ הראוי לאכילה ע״י תערובת. מכאן ואילך חמץ נוקשה בעיניה:
וזומן של צבעים. מים שנותנים בהם סובין, ומשתמשים בהם הצבעים למלאכתן:
ועמילן של טבחין. [פת] שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא:
וקולן של סופרים. עפר הרחיים מגבלין אותו במים, וסופרים מדבקים בו ניירותיהם:
רבי אליעזר. מוסיף, דאילו תנא קמא לית ליה אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת או חמץ נוקשה בעיניה, ור׳ אליעזר מוסיף אף תכשיטי נשים שהן חמץ נוקשה על ידי תערובת סממנים אחרים. ובגמרא פריך, תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טפולי נשים, סולת שנשים טופלות ומחברות על בשרן עם סממנין אחרים להשיר את השער או להלבין ולעדן את הבשר. ואין הלכה כר״א:
כל שהוא מין דגן. מחמשת המינים, ומעורבין בהן מים. דאי אין בהם מים אלא מי פירות קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין:
הרי אלו באזהרה. אם אכלן עובר בלאו:
ואין בהם כרת. דעל חמץ גמור ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התערובת, אבל לוקה על אכילתו אם אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס. אבל אם לא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס אינו לוקה מן התורה, מיהו איסורא מיהא איכא, דחמץ בפסח אוסר בתערובתו בכל שהוא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בחרוסת – a thing that has vinegar and water in it and is made to dip meat in it.
ואם נתן – into the mustard.
יאכל מיד – for the mustard is sharp and does not sour quickly like the Haroset (a pap made of fruits and spices with wine – to sweeten the bitter herb) and, but regarding Haroset, the first Tanna [of our Mishnah] agrees with Rabbi Meir that it is forbidden.
ורבי מאיר אוסר – even if he put it into the mustard, for he holds that mustard immediately sours/leavens like the Haroset. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.
לא במשקין ולא במי פירות – as it is written (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw,] or cooked in ay way with water…” anyway.
אבל סכין ומטבילין – after it is roasted, and we don’t’ say that it nullifies its taste; alternatively, even before it is roasted, it is permitted to rub the Passover offering in fruit juice, and such is taught [in the Mishnah] “How do we roast” (Pesahim, Chapter 7, Mishnah 3), that they rubbed it/basted it in the oil of priest’s due and if there was a group of Kohanim present, they would consume it.
נחתום – he cools off his hands with them at the time that he forms the Matzah.
ישפכו – in a declivity so that they will not remain gathered in one place and become leavened.
בחרוסת. דבר שיש בו חומץ ומים ועשוי לטבל בו בשר:
ואם נתן. לתוך החרדל:
יאכל מיד. שהחרדל חד ואינו ממהר להחמיץ כמו החרוסת. אבל בחרוסת מודה תנא קמא לרבי מאיר דאסור:
ורבי מאיר אוסר. אף אם נתן לתוך החרדל, דסבר חרדל לאלתר מחמיץ כמו החרוסת. ואין הלכה כרבי מאיר:
לא במשקין ולא במי פירות. דכתיב (שמות י״ב:ט׳) ובשל מבושל, מכל מקום:
אבל סכין ומטבילין. לאחר צלייתו, ולא אמרינן דמבטל טעמו. אי נמי אפילו קודם צלייתו שרי לסוך הפסח במי פירות, דהכי תנן בכיצד צולין, סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו:
מי תשמישו של נחתום. שמצנן בהן ידיו בשעה שמקטף את המצה:
ישפכו. במקום מדרון, שלא ישארו מכונסים במקום אחד ויחמיצו: