המשנה היומית של היום
Meilah 6:5 - 6:6
The Mishnah Yomi for Sunday, December 21, 2031 is Meilah 6:5 - 6:6
משנה א
Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 5
מעילה פרק ו׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 6
מעילה פרק ו׳ משנה ו׳
ברטנורא
כיון שהוציא את הראשונה – for the needs of his use, he has committed religious sacrilege.
וחכמים אומרים – he did not commit religious sacrilege
until he spent all the money that was in the purse for the needs of unconsecrated products. And the Halakah is according to the Sages.
פרוטה מן הכיס זה – that is to say, do not use up the penny from this purse until there will be in it something consecrated.
כיון שהוציא את הראשונה. לצורך תשמישו מעל:
וחכמים אומרים. לא מעל:
עד שיוציא. כל המעות שבכיס לצורך חולין. והלכה כחכמים:
פרוטה מן הכיס זה. כלומר לא תכלה פרוטה מכיס זה עד שיהא בה הקדש:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אם צרורין – tied up with an unusual knot even though it doesn’t have upon it a seal, or knots like the other knots and seals.
לא ישתמש בהן – for he (i.e., the owner) revealed his intention that it was not appropriate that he should use that which was deposited, for since, he bound them in an unusual knot or placed upon it a seal.
מותרין – it is called (i.e., loose), all the time that it is not tied with an unusual knot but rather it is tied like other ties and lacks a seal upon it.
לפיכך אם הוציא מעל – for it is like the depositor said to him that he can use them, since they are not bound up, and he had indeed performed his agency, and the depositor also did not commit an act of sacrilege for he did not state explicitly that he (i.e., the money changer) can use them.
החנוני – who sells produce or spices in the store.
כבעל הבית – if he deposited with him (i.e., the storekeeper) money, even though they are not tied up, he may not use them, therefore if they were monies devoted to a sacred purpose and they were used, he has committed religious sacrilege/misappropriation.
כשלחני – and he is permitted to use the monies that were deposited with him when they are not bound up, therefore, he did not commit a religious sacrilege.
אם צרורין. קשורים קשר משונה אע״פ שאין עליו חותם, או קשורים כשאר קשרים וחתומין:
לא ישתמש בהן. דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד, הואיל וקשרן קשר משונה או הטיל עליו חותם:
מותרין. קרי כל זמן שאין קשורים קשר משונה אלא קשור כשאר קשרים ואין עליו חותם:
לפיכך אם הוציא לא מעל. דהוי כאילו אמר לו המפקיד שישתמש בהן, כיון שלא היו צרורין, והרי שליחותו עשה, והמפקיד נמי לא מעל דהא לא אמר לו בפירוש שישתמש בהן:
החנוני. שמוכר פירות או בשמים בחנות:
כבעל הבית. ואם הפקידו אצלו מעות, אף על פי שאינן צרורים, לא ישתמש בהם, הלכך אם היו מעות של הקדש ונשתמש בהן מעל:
כשלחני. ומותר להשתמש במעות שהפקידו אצלו כשאינן צרורים, הלכך לא מעל. והלכה כר׳ יהודה: