המשנה היומית של היום
Meilah 6:1 - 6:2
The Mishnah Yomi for Friday, December 19, 2031 is Meilah 6:1 - 6:2
משנה א
Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 1
מעילה פרק ו׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 2
מעילה פרק ו׳ משנה ב׳
ברטנורא
ביד חרש שוטה וקטן – who are not capable of carrying out a commission/agency, nevertheless, since his agency was done, the person who sent him committed sacrilege/misappropriation.
החנוני – who received the money from the hand of the deaf-mute/חרש, imbecile/שוטה or the minor/קטן, is liable when he spends the monies of sacred property on his possessions.
ונזכר – the householder [is reminded] prior to the monies reaching the hand of the storekeeper, and since he remembered, he furthermore is not liable for a sacrifice of sacrilege/misappropriation, for there is no sacrifice of misappropriation/sacrilege for a wanton act.
החנוני חייב – and this is the case where the houseowner and the agent were reminded, for here, there is no one who acted inadvertently other than the storekeeper. But if the houseowner is reminded but the agent is not reminded, the agent committed misappropriation because inadvertently erred first.
כיצד יעשה – that is to say if the storekeeper knew about this penny that it is holy prior to his spending it or that it became combined with the rest of the pennies that he has, how should he act and be free to use his pennies.
ביד חרש שוטה וקטן. שאינן בני שליחות. אפילו הכי הואיל ונעשית שליחותו המשלח מעל:
החנוני. שקבל המעות מיד חרש שוטה וקטן, חייב כשיוציא המעות של הקדש בחפציו:
ונזכר. בעל הבית קודם שהגיעו המעות ליד חנוני, וכיון שנזכר שוב אינו חייב קרבן מעילה, שאין קרבן מעילה אצל מזיד:
החנוני חייב. והוא שנזכרו בעל הבית והשליח, דהשתא אין כאן שוגג אלא חנוני. אבל אם נזכר בעל הבית ולא נזכר השליח, השליח מעל שהוא שגג תחלה:
כיצד יעשה. כלומר אם ידע החנוני בפרוטה זו שהיא קודש קודם שיוציאנה ונתערבה כבר עם שאר פרוטות שיש לו, כיצד יעשה ויהיה מותר להשתמש בפרוטותיו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
השליח – the owner of the house/householder gave him (i.e., the agent) something that is dedicated to a sacred purpose of monies dedicated to the Temple to remove them in the designation of unconsecrated [things], and the agent performed his agency.
בעל הבית מעל – for in regards to religious sacrilege, there Is a deputy to an illegal act (i.e., in this case, the responsibility for an illegal act can be shifted to the employer – as opposed to the normal scenario where it cannot – see Talmud Kiddushin 42b). But in entire Torah, there is no deputy for an illegal act except for the case of religious sacrilege/misappropriation because it is written concerning it (Numbers 5:6): “and that person realizes his guilt,” the person who acted inadvertently firs , which is the person who sent the individual representing him.
תן בשר לאורחים – from that meat that is dedicated to a sacred purpose.
ונתן להם כבד – [liver] dedicated to a sacred purpose.
והוא אומר טלו שתים – but only/provided that the agent would say, “take two [pieces],” from my own intention, then the owner of the house committed sacrilege/misappropriation , for the agent did not abrogate his agency even though he added on to the words of the person sending him, therefore, the person sending him misappropriated/committed sacrilege for his agency had been fulfilled, and the agent [himself] misappropriated/committed sacrilege because he added of his own consent/knowledge, and the guests also are liable on the third piece [of meat] that they took from their own consent/knowledge. But if the agent did not say, “take two [pieces of meat] from my own knowledge,” but rather [said], “take two [pieces of meat] through the agency of the owner of the house,” the person who sent him committed sacrilege for his words had been fulfilled, but the agent is exempt because he [merely] added upon the agency of the owner of the house and did not abrogate his agency – but what he had added, he did not add with his own consent.
גלוסקמא (chest/case) – in the Greek language, they call a chest/case a גלוסקמא (Genesis 50:26): “and placed in a coffin [in Egypt],” the Aramaic Targum/translation “and they placed him in a chest.”
אע"פ שאמר בעל הבית לא יה בלבי אלא מזה כו' מעל – because the agent acted according to his statement/word, but matters that are in the heart are not matters (as he had abrogated his agency).
השליח. שנתן לו בעל הבית הקדש או מעות הקדש להוציאם בתורת חולין, ועשה השליח שליחותו:
בעל הבית מעל. דבמעילה יש שליח לדבר עבירה. ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, חוץ ממעילה משום דכתיב בה (במדבר ה׳) ואשמה הנפש ההיא, מי ששגג תחילה דהיינו המשלח:
תן בשר לאורחים. מאותו בשר של הקדש:
ונתן להם כבד. של הקדש:
והוא אומר טלו שתים וכו׳ ובלבד שיאמר השליח טלו שתים מדעתי, אז בעל הבית מעל, דלא עקר השליח שליחותו אע״פ שהוסיף על דברי המשלח, הלכך המשלח מעל שהרי נעשית שליחותו, והשליח מעל על זאת שהוסיף מדעתו, והאורחים נמי חייבים על השלישית שנטלו מדעתם. אבל אם לא אמר השליח טלו שתים מדעתי, אלא טלו שתים בשליחות בעל הבית, המשלח מעל שהרי נעשה דברו, והשליח פטור מפני שהוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר את השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעתו:
גלוסקמא. בלשון יון קורין לתיבה גלוסקוס. וישם בארון, תרגום ירושלמי ושוון יתיה בגלוסקמא:
אע״פ שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה כו׳ מעל. לפי שעשה השליח מאמרו, ודברים שבלב אינן דברים: