המשנה היומית של היום
Temurah 4:3 - 4:4
The Mishnah Yomi for Sunday, November 2, 2031 is Temurah 4:3 - 4:4
משנה א
Mishnayos Temurah Perek 4 Mishnah 3
תמורה פרק ד׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Temurah Perek 4 Mishnah 4
תמורה פרק ד׳ משנה ד׳
ברטנורא
מוכרה ויביא בדמיה אחרת – for when he sold it (i.e., the sin-offering) to another, it is considered as if it doesn’t exist. But all the while that it is under its owner at the time that he is atoning with another [animal], it should die. But Rabbi Eleazar the son of Rabbi Shimon holds, that all the time that it is alive after the owners were expiated with another, whether it is under [the control of its owner] or in the hand of others, it should die. But the Halakha is not according to Rabbi Eleazar the son of Rabbi Shimon.
מוכרה ויביא בדמיה אחרת. דמכי מכרה לאחר, חשיבה כאילו אינה בעולם. אבל כל זמן שהיא תחת בעלה בשעה שנתכפר באחרת, תמות. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר, כל זמן שהיא בעולם לאחר שנתכפרו הבעלים באחרת, בין שהיא תחת בעלה בין ביד אחרים, תמות. ואין הלכה כרבי אלעזר ברבי שמעון:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
יביא מאלו ומאלו – that he should mix them together. For since he brings from both of them, it is not a case of a sin-offering where its owners were expiated with another. But if he brought [only] from one of them, the other is made inoperative, for they have the monetary value of the sin-offering that its owners were expiated with another.
והשאר יפלו לנדבה – this would be like the rest of those leftovers of sin-offerings that go to free-will donation.
והרי חטאת בעלת מום – but if the sin-offering [that had been originally been lost] was pure, it should be offered and the monies [that would have been used to replace it] should go to the Dead Sea, since the owners were expiated with another. And all of these are according to Rabbi [Judah the Prince] who said, it was lost at the time of it being separated, such as these monies, and they were found prior to atonement, they go to the Dead Sea.
והשניה תמות דברי רבי וחכמים אומרים כו' – everyone agrees that when one is expiated by that which is not lost, that the lost one (i.e., animal that had been set aside) dies. They did not dispute other where he was expiated with a lost [object], for Rabbi [Judah the Prince] holds that a person who set something aside to be lost is like it is lost, meaning to say, one who sets aside [another] in place of the lost sacrifice, its law is like something lost. And just as if it the person was expiated with that which was not lost, the lost [object] that remains, when it is found, its law is that it should die. Similarly, here also , when he was expiated with one of them, and even with those that were lost, those that were not lost should go to the Dead Sea. But the Rabbis state, we did not state that a person sets something aside to become lost is like it is lost. And especially when a person is expiated with something that is not lost and the lost [object] remains, the lost object “dies” and even though it is found prior to atonement. But if he was expiated with a lost object and there remained [an animal] that was not lost, it does not die, but rather it should be put to pasture until it develops a blemish. And the Halakha is according to the Sages.
יביא מאלו ומאלו. יערבם יחד. דכיון דמתרווייהו מייתי, לא הוי חטאת שנתכפרו בעליה באחרת אבל אי הוה מייתי מחד מנייהו, מדחו אחריני, דהוו להו דמי חטאת שכיפרו בעליה באחרת:
והשאר יפלו לנדבה. דהוו כשאר מותרות של חטאת דאזלי לנדבה:
והרי חטאת בעלת מום. אבל אם חטאת תמימה, תיקרב היא והמעות ילכו לים המלח, הואיל וכיפרו הבעלים באחרת. וכל הנך אליבא דרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה כגון הנך מעות דנמצאו קודם כפרה, אזלי לים המלח:
והשניה תמות דברי רבי וחכמים אומרים כו׳ הכל מודים במתכפר בשאינה אבודה, שאבודה מתה. לא נחלקו אלא במתכפר באבודה, דרבי סבר המפריש לאבוד כאבוד דמי, כלומר המפריש תחת קרבן אבוד, דינו כאבוד. וכי היכי דאם נתכפר בשאינו אבוד, האבוד הנשאר כשימצא דינו שימות. הכי נמי כי נתכפר באחד מהן ואפילו באבודים, ילכו שאינן אבודים לים המלח. ורבנן סברי, לא אמרינן המפריש לאבוד כאבוד דמי. ודוקא המתכפר בשאינה אבודה והאבודה נשארה, האבודה מתה ואע״פ שנמצאת קודם כפרה. אבל אם נתכפר באבודה ונשארה שאינה אבודה, אינה מתה, אלא תרעה עד שתסתאב. והלכה כחכמים: