המשנה היומית של היום
Temurah 4:1 - 4:2
The Mishnah Yomi for Saturday, November 1, 2031 is Temurah 4:1 - 4:2
משנה א
Mishnayos Temurah Perek 4 Mishnah 1
תמורה פרק ד׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Temurah Perek 4 Mishnah 2
תמורה פרק ד׳ משנה ב׳
ברטנורא
ואח"כ נמצאת הראשונה תמות – this sin-offering that its owners were expiated through another.
ילכו לים המלח – whenever there would be a sin-offering, there would be a death, money/coins also go to the Dead Sea (literally: the Sea of Salt).
ואח״כ נמצאת הראשונה תמות. דהוי חטאת שנתכפרו בעליה באחרת:
ילכו לים המלח. כל היכא דאי הויא חטאת הויא מתה, מעות נמי אזלי לים המלח:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
ולד חטאת שעברה שנתה – it is not appropriate to sacrifice it as a sin-offering, for it is written (Numbers 15:27): “[In case it is an individual who has sinned unwittingly, he shall offer a she-goat] in its first year as a purification offering (i.e., sin-offering).” However, because of this disqualification alone it does not die, but rather, it should be sent out to pasture until it develops a blemish until there are two causes for suspicion/unfavorable conditions, that one year passed and it was lost, or that it was lost and it was found with a blemish. And this is how the Mishnah is resolved in the Gemara (Tractate Temura 22a), and that which was lost, as it is taught, counts both here, and there. And this is what it means: that its year had passed (i.e., the animal now being older than one-year) and that which was lost and when it was found there was a blemish in it.
אם משכיפרו הבעלים – if after this (i.e., animal) was found, the owners effected atonement with another.
תמות – and even according to the Rabbis who dispute Rabbi [Judah the Prince] further on in our chapter (see the concluding clause of Mishnah 3), who states, that the sin-offering did not die, but rather that it was found after the owners effected atonement, in this they admit, for since there are two causes for unfavorable conditions, that its [first] year had passed and that it was lost, or that it was lost, and it was found to have a blemish. But if it was only lost, since it was found prior to atonement, even though after it was found, the owners had effected atonement with another [animal], it does not die but rather is put out to pasture.
לא נהנים – according to the Rabbis.
ולא מועלין – if they benefitted from them, they are exempt from the sacrifice of misappropriation (or religious sacrilege), for since neither it nor its monetary value is offered [as a sacrifice], its holiness departs [from it].
ואם עד שלא כיפרו הבעלים – and they did not want to be atoned with another [animal].
תרעה עד שתסתאב – this refers to and its year had passed (i.e., it was now older than a year), for that where it was lost and it was found with a blemish, it is sold immediately and he purchases another with its monetary value.
ועושה תמורה – for since its monetary value stands to be offered, for something that stands in order that it should sent out to pasture and develop a blemish makes for an exchange/substitution.
ולד חטאת. שעברה שנתה. לא חזיא להקריבה חטאת, דבת שנתה כתיב. מיהו משום האי פסולא לחודיה אינה מתה, אלא תרעה עד שתסתאב עד דאיכא תרתי לריעותא, שעברה שנתה ואבדה, או שאבדה ונמצאת בעלת מום. והכי מתרץ למתניתין בגמרא, דהאי ושאבדה דקתני, עולה לכאן ולכאן, והכי קאמר, שעברה שנתה ואבדה, ושאבדה ונמצאת בה מום:
אם משכיפרו הבעלים. אם לאחר שנמצאת זאת כיפרו הבעלים באחרת:
תמות. ואפילו לרבנן דפליגי עליה דרבי לקמן בפרקין ואמרי דאין חטאת מתה אלא שנמצאת לאחר שנתכפרו הבעלים, בהא מודו, הואיל ואיכא תרתי לריעותא, דעברה שנתה ואבדה, או אבדה ונמצאת בעלת מום. אבל אבדה לחודה, הואיל ונמצאת קודם כפרה, אע״ג שלאחר שנמצאת נתכפרו הבעלים באחרת, אינה מתה אלא תרעה:
לא נהנים. מדרבנן:
ולא מועלין. אם נהנו מהן, פטורים מקרבן מעילה. דכיון דלא היא ולא דמיה קרבים, אזלא קדושתה:
ואם עד שלא כיפרו הבעלים. שלא רצו להתכפר באחרת:
תרעה עד שתסתאב. ואעברה שנתה קאי. דאותה שאבדה ונמצאת בעלת מום, תמכר מיד ויביא בדמיה אחרת:
ועושה תמורה. הואיל ודמיה עומדים ליקרב. דדבר העומד כדי שירעה ויסתאב עושה תמורה: