המשנה היומית של היום
מנחות ב׳:ה׳ - ג׳:א׳
The Mishnah Yomi for Friday, June 6, 2031 is מנחות ב׳:ה׳ - ג׳:א׳
משנה א
Mishnayos Menachos Perek 2 Mishnah 5
מנחות פרק ב׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Menachos Perek 3 Mishnah 1
מנחות פרק ג׳ משנה א׳
ברטנורא
הקומץ את המנחה לאכול – outside of its appropriate time period.
דבר שאין דרכו לאכול – as for example, the handful of meal-offering and the frankincense.
ולהקטיר – outside of its appropriate time period.
דבר שאין דרכו להקטיר – the residue/remnants are accustomed to be consumed but are not accustomed to be offered as incense upon the altar.
כשר – that this is not considered thought/intention, for he has rescinded his thought regarding all people.
רבי אליעזר פוסל – as it is written (Leviticus 7:18): “If any of the flesh of his sacrifice is eaten [on the third day, it shall not be acceptable],” Scripture speaks of two consumptions (i.e., האכל יאכל), one is the consumption of a human being and one is the consumption of the altar, to tell you that just as the consumption of a human being invalidates it for a person, as for example, residue/remnants if a person thought of consuming them outside of the appropriate time, and the consumption of the altar for the altar, as for example, a handful of meal-offering, if he considered/intended to offer it up on the altar not at its appropriate time, such his intention/thought invalidates the consumption of a human being if he thought about them regarding the altar to offer them up outside of their appropriate time, since the All-Merciful excluded both of them in the language of “eating,” we learn from this that they are the same, and we account from this one (i.e., food from sacrifices) to that one (i.e., “food” for the altar). But the Rabbis hold, that for thus, the All-Merciful excluded for burning on the altar in the language of “consuming/eating”, to tell you that just as eating is an olive’s bulk, so also consideration of burning on the altar is an olive’s bulk. But always, “eating” is in its manner is implied, the taking of a handful of meal-offering to the altar and the residue/remnants is for a person [for consumption]. And the Halakha is according to the Sages.
הקומץ את המנחה לאכול. חוץ לזמנו:
דבר שאין דרכו לאכול. כגון הקומץ והלבונה:
ולהקטיר. חוץ לזמנו:
דבר שאין דרכו להקטיר. השיריים שדרכן לאכול ואין דרכן להקטיר:
כשר. דאין זו חשובה מחשבה, דבטלה דעתו אצל כל אדם:
רבי אליעזר פוסל. דכתיב (ויקרא ז׳:י״ח) ואם האכול יאכל מבשר זבח שלמיו, בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחת אכילת אדם ואחת אכילת מזבח, לומר לך כשם שפוסלת אכילת אדם לאדם כגון שיריים אם חשב עליהם לאדם לאכלם חוץ לזמנו, ואכילת מזבח למזבח כגון קומץ אם חשב עליו להקטירו שלא בזמנו, כך פוסלת מחשבת אכילת אדם כגון שיריים אם חשב עליהם למזבח להקטירן חוץ לזמנן, מדאפקינהו רחמנא לתרווייהו בלשון אכילה שמע מינה כי הדדי נינהו, ומחשבים מזו לזו. ורבנן סברי, להכי אפקה רחמנא להקטרה בלשון אכילה, לומר לך מה אכילה בכזית אף מחשבת הקטרה בכזית. ולעולם אכילה כאורחיה משמע, קומץ למזבח ושיריים לאדם. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פיגל בקומץ – in the burning on the altar of the handful of meal-offering, he thought about the eating the residue/remnants not at their appropriate time.
עד שיפגל בכל המתיר – for the burning on the altar of one of them is half of what makes an object permitted for enjoyment, for there is also the burning on the altar of its partner, for the residue of the meal-offering is not permitted for consumption by a Kohen until he burns on the altar the handful of the meal-offering and the frankincense.
במנחת חוטא ובמנחת קנאות – which do not have frankincense, and the handful of meal-offering alone is what is permitted [for consumption].
שחט אחד מן הכבשים – [he slaughtered one] of the lambs of Atzeret/Shavuot. But the bread is not permitted other than after both of them (i.e., the lambs) have been ritually slaughtered.
הקטיר אחד מן הבזיכין – for behold it does not permit the bread other than through the burning of both of them on the altar.
ר' מאיר אומר פגול – for he holds that half of what is permitted also makes improper intention. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.
פיגל בקומץ. בהקטרת הקומץ חשב על השיריים לאכלן שלא בזמנן:
עד שיפגל בכל המתיר. והקטרת אחד מהן חצי מתיר הוא, דאיכא נמי הקטרת חבירו, שאין שיירי המנחה מותרים באכילה לכהן עד שיקטירו הקומץ והלבונה:
במנחת חוטא ובמנחת קנאות. שאין בהן לבונה, והקומץ לבדו הוא המתיר:
שחט אחד מן הכבשים. של כבשי עצרת. ואין הלחם מותר אלא אחר שישחטו שניהן:
הקטיר אחד מן הבזיכין. והרי אין מתיר הלחם אלא הקטרת שניהם:
ר׳ מאיר אומר פגול. דסבר חצי מתיר נמי מפגל. ואין הלכה כרבי מאיר: