Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

זבחים י״ד:ה׳ - י״ד:ו׳

The Mishnah Yomi for Friday, May 30, 2031 is זבחים י״ד:ה׳ - י״ד:ו׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Zevachim Perek 14 Mishnah 5

זבחים פרק י"ד משנה ה׳

5
When the Jewish people arrived at Gilgal private altars were permitted, offerings of the most sacred order were then eaten within the curtains, and offerings of lesser sanctity were eaten anywhere.
בָּאוּ לַגִּלְגָּל, וְהֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים, בְּכָל מָקוֹם:
ה׳
ברטנורא

באו לגלגל – there wasn’t a Temple there, but rather just the curtains/tent-cloth of the Tabernacle of the wilderness.

הותרו הבמות – for the All-Merciful stated (Leviticus 17:3-4): [if anyone of the house of Israel] slaughters [an ox or sheep or goat] in the camp,…and does not bring it to the entrance of the Tent of Meeting,” excluding Gilgal, where there was [no longer] a camp there, for the camps were abolished and the people began to be scattered throughout the Land [of Canaan/Israel]. And for this reason, also, lesser Holy Things are eaten in any place, for there wasn’t there a camp like there was in the wilderness.

באו לגלגל. ולא היה שם בית אלא יריעות המשכן של מדבר:

הותרו הבמות. דרחמנא אמר אשר ישחט במחנה וכו׳ ואל פתח אוהל מועד לא הביאו, פרט לגלגל שלא היה שם מחנה, שכבר בטלו המחנות והתחילו להיות נפוצים בכל הארץ. ומהאי טעמא נמי קדשים קלים נאכלין בכל מקום, שהרי לא היה שם מחנה כמו שהיה במדבר:

משנה ב

Mishnayos Zevachim Perek 14 Mishnah 6

זבחים פרק י"ד משנה ו׳

6
When they arrived at Shiloh, private altars were prohibited. And there was no roof of wood or stone there, i.e., in the Tabernacle in Shiloh; rather there was only a building of stone below and the curtains of the roof of the Tabernacle were spread above it. And the period that the Tabernacle was in Shiloh was characterized in the Torah as “rest” in the verse: “For you have not as yet come to the rest and to the inheritance, which the Lord your God has given you” (Deuteronomy 12:9). Offerings of the most sacred order were then eaten within the curtains in the courtyard of the Tent of Meeting, and offerings of lesser sanctity and second tithe were eaten in any place that overlooks Shiloh.
בָּאוּ לְשִׁילֹה, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. לֹא הָיָה שָׁם תִּקְרָה, אֶלָּא בַיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן, וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל הָרוֹאֶה:
ו׳
ברטנורא

באו לשילה נאסרו הבמות – as it is written (Deuteronomy 12:9): “because you have not yet come to the allotted haven,” it follows that when they would come to the מנוחה/the haven,” the improvised altars would be prohibited. But this “haven” is Shiloh, where there was there a haven/rest, where they did not travel from one place to another like in the wilderness (i.e., during the forty-years of wandering).

בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה – as it is written (I Samuel 1:24): “she (i.e., Hannah) brought him (i.e., Samuel) to the House of the LORD at Shiloh,” so we see that it was a “house”, and it is written (Psalm 78:60): “He forsook the tabernacle of Shiloh, [the tent He had set among men,]” so we see that it was of curtains, teaching that there was no ceiling, but rather a house of stones from below and curtains from above.

ומעשר שני בכל הרואה – but above, it (i.e., the Mishnah in Mishnayot 4-5 of this chapter) does not teach about the Second Tithe, because all fourteen years that they were in Gilgal, they (i.e., the Israelites) were not obligated in the tithes until they conquered and divided up [the land]. And [the words] בכל הרואה/within sight of [Shiloh] , that is in every place where they see Shiloh from there, as Scripture states (Deuteronomy 12:13): “Take care not to sacrifice your burnt offerings in any place you like” (in Hebrew – בכל – מקום אשר תראה ). In every place that you can see, you don’t bring them up, but you do eat [of them] in every place you can see.

באו לשילה נאסרו הבמות. דכתיב (דברים י״ב) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה, מכלל דכשיבואו אל המנוחה, הבמות אסורות. ומנוחה זו שילה שהיתה שם מנוחה שלא היו נוסעים ממקום למקום כמו במדבר:

בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה. דכתיב (שמואל א׳ א׳) ותביאהו בית ה׳ שילה, אלמא בית היה, וכתיב (תהלים ע״ח) ויטוש משכן שילה, אלמא של יריעות היה, מלמד שלא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה:

ומעשר שני בכל הרואה. ולעיל לא תני מעשר שני, לפי שכל י״ד שנה שהיו בגלגל לא נתחייבו במעשרות עד שכבשו וחלקו. ובכל הרואה היינו בכל מקום שרואין משם שילה, דאמר קרא (דברים י״ב) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, בכל מקום אשר תראה אי אתה מעלה, אבל אתה אוכל בכל מקום שאתה רואה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר