המשנה היומית של היום
זבחים י״ד:ז׳ - י״ד:ח׳
The Mishnah Yomi for Saturday, May 31, 2031 is זבחים י״ד:ז׳ - י״ד:ח׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 14 Mishnah 7
זבחים פרק י"ד משנה ז׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 14 Mishnah 8
זבחים פרק י"ד משנה ח׳
ברטנורא
והיא היתה נחלה – that is stated in the Torah (Deuteronomy 12:9): “because you have not yet come to the allotted haven,” that implies that when they would come to the “allotted haven,” the improvised altars would be prohibited.
והיא היתה נחלה. האמורה בתורה כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, דמשמע משתבואו אל הנחלה יאסרו הבמות:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
באו לנוב ולגבעון – when Shiloh was destroyed at the end of three-hundred and seventy years minus one (i.e., 369 years), when the Sanctuary was there, and the Ark was taken in the days of Eli [the priest, at the time when Samuel had been serving him], they came to Nob [for thirteen years], but Nob was destroyed during the days of [King] Saul (see First Samuel, Chapter 22, verses 17-19) and they came to Givon. And all the days of Nob and Givon were fifty-seven years, and all that time, the Bamot/platforms/improvised altars (i.e., name of legitimate altars prior to, and of the illegitimate after, the establishment of a century sanctuary - at Shiloh – and of the Temple at Jerusalem) were permitted, for the All-Merciful stated regarding the prohibition of the improvised altars (Deuteronomy 12:9): “Because you have not yet come to the allotted haven/אל – המנוחה ואל – הנחלה [that the LORD your God is giving you].” מנוחה – is Shiloh, נחלה – is Jerusalem, but Scripture did not did not divide them other in order to provide a permission for improvised altars whether in this or that period.
קדשי קלים בכל ערי ישראל – and the same law applies to the Second Time, for Scripture made an analogy between them, as it is written (Deuteronomy 12:17): “You may not partake in your settlements of the tithes of your new grain [or wine or oil, of the firstlings of your herds and flocks,] or any of the votive offerings that you vow.” At the time when the lesser Holy Things require being brought to the Place (i.e., the Sanctuary), at the time when the lesser Holy Things [are brought] throughout the cities of Israel, even the Second Tithe is within all the cities of Israel (after the conquest and the division of the Land.
באו לנוב ולגבעון. כשחרבה שילה לסוף שלש מאות ושבעים חסר אחת שהיה המשכן שם, ונלקח הארון בימי עלי, באו לנוב, וחרבה נוב בימי שאול ובאו לגבעון. וכל ימי נוב וגבעון היו חמישים ושבע שנה, וכל זמן זה היו הבמות מותרות, דרחמנא אמר באיסור הבמות כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, מנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים, ולמה חלקן הכתוב אלא כדי ליתן היתר לבמות בין זו לזו:
קדשים קלים בכל ערי ישראל. והוא הדין למעשר שני, שהרי הקישן הכתוב, דכתיב (שם) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו׳, וכל נדריך אשר תדור, בזמן שקדשים קלים טעונים הבאת מקום אף מעשר שני טעון הבאת מקום, בזמן שקדשים קלים בכל ערי ישראל אף מעשר שני בכל ערי ישראל: