המשנה היומית של היום
זבחים ג׳:ה׳ - ג׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Saturday, April 19, 2031 is זבחים ג׳:ה׳ - ג׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 3 Mishnah 5
זבחים פרק ג׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 3 Mishnah 6
זבחים פרק ג׳ משנה ו׳
ברטנורא
להניח את דמו או את אמוריו למחר – not that he would offer them up as incense on the morrow, for this intention is outside of its [appropriate] time and is it an offering completely disqualified by improper intention, but rather, on the condition that he would leave over everything for the morrow and not offer them up as incense.
ר' יהודה פוסל – since he would invalidate it by taking it outside and by leaving I, he would invalidate it also by the intention of removing it outside and leaving it, and just as if he left them for the morrow it is invalid, that the blood is invalidated with the setting of the sun, so also if he intended regarding them to leave them for the morrow, he has invalidated it.
וחכמים מכשירין – since he did not intend either to offer up incense nor to sprinkle/toss [the blood] nor to consume it outside of its [appropriate] time. And similarly, if he did not intend neither to offer up nor to toss nor to consume it outside of its [appropriate] place, he did not invalidate it. And the Halakha is according to the Sages. But surely, Rabbi Yehuda did not invalidate by intention of tossing blood that should be tossed below [the red line] by tossing them above, for since, if he did this, he invalidated it, because Rabbi Yehuda holds that a person who intends to toss the blood on the Altar, even if it is not in its [appropriate] place, it is as if he intended to toss it in is [appropriate] place, as long has he did not intend to toss it outside of the Temple courtyard.
להניח את דמו או את אמוריו למחר. לא שיקטירם למחר, דהאי מחשבת חוץ לזמנו היא ופגול גמור הוי. אלא על מנת שיניח הכל למחר ולא יקטירם:
ר׳ יהודה פוסל. הואיל ומיפסל בהוצאה ובהנוח, מיפסל נמי במחשבת הוצאה והנוח. וכשם שאם הניחן למחר פסול, דדם נפסל בשקיעת החמה, כך אם חשב עליהן להניחם למחר, פסל:
וחכמים מכשירין. הואיל ולא חשב לא להקטיר ולא לזרוק ולא לאכול חוץ לזמנו, וכן לא חשב לא להקטיר ולא לזרוק ולא לאכול חוץ למקומו, אע״פ שחשב להניח למחר או להוציא חוץ למקומו, לא פסל. והלכה כחכמים. והא דלא פסל ר׳ יהודה במחשב בדמים הנתנין למטה לתת אותם למעלה הואיל ואם עשה כן פסל, משום דסבירא ליה לר׳ יהודה שהחושב לזרוק הדם על המזבח אפילו שלא במקומו כאילו חשב לזרקו במקומו, ובלבד שלא יחשוב לזרוק חוץ לעזרה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
השוחט את המוקדשין – whenever that it (i.e., the Mishnah) uses this language, it speaks of females.
שליל (embryo) – that is in her womb
שליא (after-birth, placenta) – the skin that covers the fetus, this intention does not invalidate the sacrifice. For the embryo and the placenta are not the body of the sacrifice [in the strictest sense] (see Tractate Temurah 31b).
לא פיגל – this is what he said: A person who slaughters the [female] consecrated animal to eat the fetus or the placenta outside of its [appropriate] place, did not make it invalid. And if he intended to eat from them outside of its [appropriate] time, did not make a sacrifice rejectable through improper mental disposal (see Leviticus 19:7).
חלב המוקדשין וביצי תורין אין חייבין עליהן משום פיגול – if he had an inappropriate intention with a sacrifice and consumed from the milk that was in its breasts, he is not liable for it because of an inappropriate intention, for it is not the main part of the sacrifice.
השוחט את המוקדשין. כל היכא דנקט האי לישנא מיירי בנקבות:
לאכול שליל. שבמעיה:
או שליא. העור החופה את הולד. אין מחשבה זו פוסלת את הזבח. דשליל ושליא לאו גופא דזיבחא הוא:
לא פיגל. הכי קאמר, השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שליא חוץ למקומו, לא פסל. ואם חשב לאכול מהן חוץ לזמנו, לא פיגל:
חלב המוקדשין וביצי תורין אין חייבין עליהן משום פיגול. אם פגל בזבח ואכל מחלב שבדדיה, לא מחייב עליה משום פגול, דלאו גופא דזיבחא הוא: