Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Parah 8:11 - 9:1

The Mishnah Yomi for Saturday, February 13, 2027 is Parah 8:11 - 9:1

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Parah Perek 8 Mishnah 11

פרה פרק ח׳ משנה י"א

11
Ahab's well and the pool in Banias cave are fit. Water that has changed its color and the change arose from itself, remains fit. A water channel that comes from a distance is fit, as long as it is watched so that no one cuts it off. Rabbi Judah says: the presumption is that it is permitted. If some clay or earth fell into a well, one must wait until it becomes clear, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiba says: he need not wait.
בְּאֵר אַחְאָב וּמְעָרַת פַּמְיָס, כְּשֵׁרָה. הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ וְשִׁנּוּיָן מֵחֲמַת עַצְמָן, כְּשֵׁרִין. אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא בְחֶזְקַת מֻתֶּרֶת. בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה, יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתִּצַּל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין:
י"א
ברטנורא

באר אחאב – it is not explained where this is, but it comes to tell us that they are fresh waters.

ומערת פמייס – a cave that is near to the city of Dan from where the Jordan goes out. And in the language of Ishmael (i.e., the Moslems), they call the Dan, Banias.

ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת – but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

עד שתצל – until the waters return to become clear/settled as at first. But the Halakha is not according to Rabbi Yishmael.

באר אחאב. לא אתפרש היכן הוא, והא קמ״ל דמים חיים הן:

ומערת פמייס. מערה הסמוכה לעיר דן שמשם ירדן יוצא. ובלשון ישמעאל קורין לדן בניי״ס:

ר׳ יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת. ואין הלכה כר׳ יהודה:

עד שתצל. עד שיחזרו המים צלולים כדמעיקרא. ואין הלכה כר׳ ישמעאל:

משנה ב

Mishnayos Parah Perek 9 Mishnah 1

פרה פרק ט׳ משנה א׳

1
If the smallest amount of water fell into a flask: Rabbi Eliezer says: the sprinkling must be done twice; But the sages say that the mixture is invalid. If dew dropped into it: Rabbi Eliezer says: let it be put out in the sun and the dew will rise. But the sages say that the mixture is invalid. If a liquid or fruit juice fell into it, all the contents must be poured away and it is also necessary to dry the flask. If ink, gum or sulphate of copper, or anything that leaves a mark, fell into it, the contents must be poured away but it is not necessary to dry the flask.
צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב:
א׳
ברטנורא

צלוחית – a vessel that they place in it the waters mixed with ashes (i.e., waters of lustration) after he had cast the ashes into them, is called צלוחית/a flask [with a wide body and a narrow neck- containing the sprinkling water], and the vessel that they place in it the water in order to mix them prior to placing in the ashes is called שוקת/trough.

מים כל שהן – which are not fit for sprinkling.

יזה שתים – for if he sprinkles once, perhaps there isn’t here from the fit/appropriate [waters], but when he sprinkles twice, it is impossible that there isn’t in one of hem from the fit/appropriate [waters]. But the sprinkling does not need a [set] measure.

וחכמים פוסלים – that they hold that sprinkling requires a [fixed] measure, and we don’t combine sprinklings. And the Halakha is according to the Sages. But Maimonides explained that he should make two sprinklings and cast them outside of the vessel, the rest should remain the waters of lustration which are fit/appropriate. And this is a hidden thing in my eyes, for in the Gemara in the chapter, "כל הזבחים"/All of the offerings (Chapter 8 of Tractate Zevakhim) [folio 80a], it is implied as I explained it.

יניחנו בחמה והטל עולה – that it is the manner of the dew to evaporate/to go up towards the sun. And similarly, it (i.e., Scripture) states (Exodus 16:13-14): “In the morning…when the fall of dew lifted, [there, over the surface of the wilderness lay a fine and flaky substance, as fine as frost on the ground].” But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.

יערה וכו' – he empties out what is within the vessel, and it is not fit to leave in it the waters of purification until it dries from the liquids and fruit juice.

יערה ואינו צריך לנגב – and if there is that remains from it in the vessel, its mark is recognized.

צלוחית. כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר שהשליך האפר לתוכן, קרוי צלוחית, והכלי שנותנים בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בה האפר, קרוי שוקת:

מים כל שהן. שאינן כשרים להזאה:

יזה שתים. שאם מזה אחת, שמא אין כאן מן הכשרים. אבל כי מזה שתים, אי אפשר דליכא בחדא מנייהו מן הכשרים. והזאה אינה צריכה שיעור:

וחכמים פוסלים. קסברי הזאה צריכה שיעור ואין מצטרפין ההזאות. והלכה כחכמים. ורמב״ם פירש, יזה שתי הזאות וישליכם חוץ לכלי וישאר השאר מי חטאת כשרים. ופליאה היא בעיני, דבפרק כל הזבחים בגמרא [דף פ׳] משמע כמו שפירשתי:

יניחנה בחמה והטל עולה. שדרך הטל לעלות כנגד החמה. וכן הוא אומר (שמות ט״ז) ויהי בבוקר ותעל שכבת הטל. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

יערה וכו׳ מריק מה שבתוך הכלי, ואינו כשר להניח בו מי חטאת עד שינגב מן המשקים ומי פירות:

יערה ואינו צריך לנגב. דאם איתא דנשאר ממנו בכלי היה רישומו ניכר:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר