Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

סנהדרין ו׳:ו׳ - ז׳:א׳

The Mishnah Yomi for Wednesday, October 2, 2030 is סנהדרין ו׳:ו׳ - ז׳:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Sanhedrin Perek 6 Mishnah 6

סנהדרין פרק ו׳ משנה ו׳

6
Once the flesh of the deceased had decomposed, they would gather his bones and bury them in their proper place in his ancestral burial plot. And soon after the execution, the relatives of the executed transgressor would come and inquire about the welfare of the judges and about the welfare of the witnesses, as if to say: We hold no grudges against you, as you judged a true judgment. And the relatives of the executed man would not mourn him with the observance of the usual mourning rites, so that his unmourned death would atone for his transgression; but they would grieve over his passing, since grief is felt only in the heart.
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֲבָל אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַלֵּב:
ו׳
ברטנורא

נתעכל הבשר – he already was pardoned by his death and his disgrace.

מלקטין את העצמות – and bury them in the graves of their ancestors.

ולא היו מתאבלים – in order that their disgrace is atonement for them. And there are those who say: because the mourning devolves upon whomever closes the tomb with the stone placed on top of a burial cave.

נתעכל הבשר. כבר נתכפר לו במיתתו ובבזיונו:

מלקטין את העצמות. וקוברים אותן בקברות אבותן:

ולא היו מתאבלים. כדי שיהא בזיונן כפרה להם. ואית דאמרי, לפי שהאבלות חלה משיסתם הגולל, ובאותה שעה אין מתאבלים עליהם שלא נגמרה כפרתן עד שיתעכל הבשר, והואיל ואדחי האבלות אדחי:

משנה ב

Mishnayos Sanhedrin Perek 7 Mishnah 1

סנהדרין פרק ז׳ משנה א׳

1
Four types of the death penalty were given over to the court, with which those who committed certain transgressions are executed. They are, in descending order of severity: Stoning, burning, killing by decapitation, and strangulation. Rabbi Shimon says: They are, in descending order of severity: Burning, stoning, strangulation, and killing. This execution, described in the previous chapter, is referring to the mitzva of those who are stoned, i.e., to the process of execution by stoning.
אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג. זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין:
א׳
ברטנורא

ארבע מיתות. סקילה שריפה הרג וחנק – stoning is more severe than burning and both of them [are more severe] than decapitation and the three of them [are more severe] than execution by strangulation. And we derive from it that he who is liable for two death [penalties], we establish that he is judged by the more severe [of the two].

רבי שמעון אומר וכו' – but Halakah is not according to Rabbi Shimon.

זו מצות הנסקלין – this is explained in the above chapter (i.e., Chapter six, Mishnah four).

ארבע מיתות. סקילה שרפה הרג וחנק. סקילה חמורה משרפה, ושתיהן מהרג, ושלשתן מחנק. ונפקא מינה למי שנתחייב שתי מיתות, דקיימא לן דנדון בחמורה:

רבי שמעון אומר וכו׳ ואין הלכה כר׳ שמעון:

זו מצות הנסקלין. הא דפרישנא בפרקין דלעיל:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר