Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא בתרא ו׳:ז׳ - ו׳:ח׳

The Mishnah Yomi for Friday, August 30, 2030 is בבא בתרא ו׳:ז׳ - ו׳:ח׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Basra Perek 6 Mishnah 7

בבא בתרא פרק ו׳ משנה ז׳

7
In the case of one who had a public thoroughfare passing through his field, and he appropriated it and instead gave the public an alternative thoroughfare on the side of his property, the halakha is that the thoroughfare that he gave them, he gave them, and they may use it. But the original thoroughfare that he took for himself has not reached him, i.e., he cannot appropriate it for his personal use. The standard width of a private path is four cubits. If a field owner sells the right to pass through his field to an individual, without specifying the width of the path, he must provide him with a path four cubits wide. The standard width of a public thoroughfare is sixteen cubits. The width of a king’s thoroughfare has no maximum measure, as the king may appropriate whatever width thoroughfare he wishes. The width of the path for the burial procession to a grave has no maximum measure. With regard to the practice of standing and comforting the mourners following a funeral, the judges of Tzippori said that the standard requisite size is the area required for sowing four kav of seed.
מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד, מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, אַרְבַּע אַמּוֹת. דֶּרֶךְ הָרַבִּים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר. דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר, אֵין לָהּ שִׁעוּר. הַמַּעֲמָד, דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ, בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין:
ז׳
ברטנורא

מי שהיתה דרך [הרבי'] עוברת בתוך שדהו – the masses always presumed to be able to pass through there.

ושלו לא הגיעו – but the many have two paths, for we hold that a narrow path marking the boundary that the masses presumed [to use], it is forbidden to ruin.

דרך היחיד – a person who sells to his fellow a path within his field needs to give him four cubits.

דרך המלך אין לו שעור – for the king breaches a fence in front of him to make for himself a path.

דרך הקבר – when they carry the dead person to his grave, there is no measure. It is an enactment of the Sages because of the dignity of the deceased, but they are not able to breach a fence like the way of the king, but those who accompany the dead can pass ove seeds and the don’t have to turn to the one side or the other.

בית ארבעה קבים – it is [thirty three cubits and two handbreadths] wide at the length of fifty cubits. And the funeral-halting place where they would make seven halts of the funeral escort on returning from burial for lamentation or consolation, corresponding to the seven mentions of הבל/vanity in at the beginning of the [Biblical] book of Ecclesiastes.

מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. שהחזיקו רבים לעבור שם לעולם:

ושלו לא הגיעו. ויש לרבים שני הדרכים. דקיימא לן מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

דרר היחיד. המוכר לחבירו דרך תוך שדהו צריך ליתן לו ארבע אמות:

דרך המלך אין לו שיעור. שהמלך פורץ גדר לפניו לעשות לו דרך:

דרך הקבר. שנושאין המת לקברו, אין לו שיעור. תקנת חכמים היא משום יקרא דמת. ולא שיכולים לפרוץ גדר כדרך המלך, אלא שיכולים המלוין את המת לעבור על גבי זרעים ואין צריכים לנטות לכאן ולכאן:

בית ארבעת קבין. הוא [שלשים ושלש אמות ושני טפחים] רוחב באורך חמשים אמה. ומקום המעמד הוא שהיו עושים שבעה מעמדות שבעה מושבות כשהיו חוזרין מלקבור המת, כנגד שבעה הבלים שבתחלת ספר קהלת:

משנה ב

Mishnayos Bava Basra Perek 6 Mishnah 8

בבא בתרא פרק ו׳ משנה ח׳

8
There is the case of one who sells a plot of land to another in order for him to construct for himself an underground catacomb, and similarly the case of a contractor who receives a plot of land from another under a commission to construct for him a catacomb. If the size of the catacomb was not specified, then he should make the inside of each burial chamber four cubits wide by six cubits long and open up into the chamber, by digging into its walls, eight burial niches [kukhin] in which the coffins will rest. Three niches should be opened up from the wall here, along the length of the chamber, and three from there, along the other side, and two niches from the wall facing the entrance. And these niches should be formed so that their length is four cubits and their height is seven handbreadths, and their width is six handbreadths. Rabbi Shimon says: He should construct the inside of each burial chamber six cubits wide by eight cubits long and open up into the chamber, by digging into its walls, thirteen burial niches. Four niches should be opened up from the wall here, along the length of the chamber, and four from there, along the other side, and three niches from the wall facing the entrance, and one from the right of the entrance and another one from the left. The mishna describes the general structure of the catacomb: And he must fashion a courtyard at the entrance of the burial chamber that should be six cubits by six cubits, which is equal to the combined length of the bier of the deceased and those who bury him, to ensure adequate room for the burial to take place. And he should open up two burial chambers into the courtyard, one from here and one from there, i.e., on opposite sides of the courtyard. Rabbi Shimon says: He should open up four burial chambers, one on each of the courtyard’s four sides. Rabban Shimon ben Gamliel says: Everything is dependent on the nature of the bedrock. If the bedrock is hard and strong it will be able to accommodate more niches, which will be more closely packed together, with less bedrock between them. If the bedrock is softer, fewer and more sparsely spaced niches should be formed.
הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמֹנָה כוּכִין, שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגְדָּן, וְכוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת וְרוּמָן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ, אַרְבָּעָה מִכָּאן וְאַרְבָּעָה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַרְבַּע, לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַסָּלַע:
ח׳
ברטנורא

המקבל מחבירו – with contract-labor job that he should dig him a grave.

ארבע אמות – in width and six [cubits] in length.

שלש מכאן ושלש מכאן – to the two sides of the length of the cave, and two opposite the entrance to the cave, and each grave is four cubits long, and its width is six handbreadths at a height of seven cubits, it is found that between each and every grave from the sides is a cubit-and-a-half, and between the two that are opposite them two cubits.

הכל לפי הסלע – if the place is hard, the recipient is not liable to dig other than six cubits length and four cubits width according to the words of the first Tanna/teacher [of the Mishnah], but if the place is soft and crushed earth, the recipient is obligated to dig [a grave] six [cubits] by eight [cubits] according to the words of Rabbi Shimon, but the Halakha is according to the first Tanna/teacher.

המקבל מחבירו. בקבולת שיחפור לו קבר:

ארבע אמות. רוחב, ושש באורך:

שמונה כוכין. שמונה קברים:

שלש מכאן ושלש מכאן. לשני צדדין של אורך המערה. ושתים כנגד הנכנס למערה. וכל קבר וקבר ארבע אמות אורך ורוחב ששה טפחים ורום שבעה. נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדים אמה ומחצה. ובין השנים שמכנגד שתי אמות:

הכל לפי הסלע. אם המקום קשה אין המקבל חייב לחפור אלא שש אמות באורך וארבע ברוחב כדברי ת״ק. ואם המקום רך ותיחוח חייב המקבל לחפור שש על שמונה כדברי רבי שמעון. והלכה כת״ק:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר