המשנה היומית של היום
בבא בתרא ז׳:א׳ - ז׳:ב׳
The Mishnah Yomi for Saturday, August 31, 2030 is בבא בתרא ז׳:א׳ - ז׳:ב׳
משנה א
Mishnayos Bava Basra Perek 7 Mishnah 1
בבא בתרא פרק ז׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Bava Basra Perek 7 Mishnah 2
בבא בתרא פרק ז׳ משנה ב׳
ברטנורא
מדה בחבל – meaning to say, with an exact measurement, I sell you this field which has a Khor’s worth of soil, just as they measure with the rope’s measurement, no less and no more.
פחת כל שהוא – for that field did not have a complete Khor’s worth of soil, the transaction exists and the seller deducts according to that which is less.
הותיר – land [was additional] a little bit, over the Khor’s worth, he (i.e., the purchaser) returns to the seller the land that was added on or the value of the land as will be explained further on.
אם אמר לו – the area of a Khor’s worth of soil I am selling to you, whether it be less, whether it be more for such and such a cost, and he did not tell him, “according to the measurement of the rope.”
אפילו פחת או הותיר רובע קב – for every Se’ah, which means thirty quarters (i.e., a quarter Kab equals 104 1/6 square cubits) for the area requiring a Khor of seed, he takes possession of it. For since the Tanna/teacher [of the Mishnah] taught even if he lessened it by one-quarter for a Se’ah (i.e., a Se’ah’s area equals 2500 square cubits), and did not teach “even if he lessened it seven and one-half kabs to the Khor, we learn from it, that even in a small sale, such as a Se’ah I am selling you, whether it be less or more, if he lessened it by a quarter of a Khor or added to it a quarter, he takes possession of it. But if he said, an undefined area requiring a Khor of seed, also whether it is less or more, it is similar.
יותר מכאן – more than one-quarter for every Se’ah if he gave too much, he should make an accounting, calculating how much he gave over the area requiring a Khor of seed, and how much they are worth, according to the calculations that he sold him an area requiring a Khor of seed.
ולמה אמרו יחזיר לו מעות – for according to the law, he doesn’t have to return anything to him other than land, for the purchaser did not buy anything other than an area requiring a Khor of seed., but the Sages did not establish that he should give him money corresponding to this extra part, but rather to give the prerogative to the seller, so that he will not lose that small amount of land, and it will not appear to him to be anything.
שאם שייר – in the area of a field requiring a Khor of seed, a house of nine Kabs, for now it appears to him that this field that we spokk about which is a house of nine Kabs is considered to be called a field, therefore, he does not return to him the money, but rather, the seller takes his field. And we learn from our Mishnah that seven and one-half kabs for a Khor which is a quarter of a kab for every Se’ah, there is a pardon. From seven and one-half kabs until nine kabs but not exactly in total, he makes an accounting; nine tabs or more, he returns the land.
ולא את הרובע – this is what he said: where we said that he should make an accounting, or return the land, not the additional alone does he return, but also the thirty fourths of the extra area of the Khor of seed he also returns. And because he has important land among everything, he does not forgive anything.
מדה בחבל. כלומר בצמצום אני מוכר לך שדה זו שיש בה בית כור עפר כמו שמודדים במדת החבל לא פחות ולא יותר:
פיחת כל שהוא. שלא היה באותו שדה בית כור שלם, המקח קיים, וינכה המוכר כפי הפחת:
הותיר. קרקע כל שהו על בית כור, יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או דמי הקרקע, כדמפרש ואזיל:
אם אמר לו. מוכר ללוקח, בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר, בכך וכך דמים, ולא אמר לו מדה בחבל:
אפילו פיחת או הותיר רובע קב. לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור, הגיעו. ומדתני תנא אפילו פיחת רובע לסאה, ולא תני אפילו פיחת שבעה קבין ומחצה לכור, שמעינן מינה דאפילו במכירה מועטת, כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר, אם פיחת רובע או הוסיף רובע, הגיעו. ואם אמר בית כור סתם, סתמא נמי כהן חסר הן יתר דמי:
יותר מכאן. יותר מרובע לכל סאה אם הותיר, יעשה חשבון, יחשוב כמה הותיר על בית כור וכמה שוין לפי חשבון שמכר את בית כור:
ולמה אמרו יחזיר לו מעות. שמן הדין אין להחזיר לו אלא קרקע שהרי לא קנה הלוקח אלא בית כור בלבד. ולא תקנו חכמים שיתן לו מעות כנגד זה היתר, אלא לייפות כחו של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:
שאם שייר. בבית כור שדה בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע, כדאמרינן דף י״א, דבית תשעה קבין חשוב להיות נקרא שדה, אז אין מחזיר לו מעות, אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו. ושמעינן ממתניתין דשבעת קבין ומחצה לכור שהוא רובע הקב לכל סאה, הוי מחילה. משבעה קבין ומחצה עד תשעה קבין ולא עד בכלל, יעשה חשבון. תשעה קבין או יותר, יחזיר קרקע:
ולא את הרובע. הכי קאמר, היכא דאמרן יעשה חשבון או יחזיר קרקע, לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא גם כל השלשים רביעיות של בית כור היתרים הוא מחזיר, דכיון דאיכא קרקע חשוב בין הכל, לא מחיל מידי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
האומר לחבירו בית כור עפר – the measurement of a Khor’s worth of seed is seventy-five thousand cubits where the courtyard of the Tabernacle was a field requiring two Se’ah of seed, which was one hundred [cubits] by fifty [cubits] and a Khor is thirty Se’ah.
עפר – that is appropriate for sowing is implied. But if he stated, in an area requiring a Khor’s of seed undefined, or a field requiring a Khor of seed, even if all of it is rocks, he takes possession of it, for perhaps it was to build a house or to spread out fruit [to dry], he required it.
נקעים – fields ten handbreadths deep or [rocks] ten handbreadths high, and for example, they are wide four handbreadths by four handbreadths and are an important place.
אין נמדדין עמה – and he must give him an area requiring a complete Khor of seed from level/smooth ground, for a person does not want to put all of his money into one place, and he will show him two or three places.
כבית כור – which implies as it is, whether it is rocks or soil.
האומר לחבירו בית כור עפר. מדת בית כור הוא חמשה ושבעים אלף אמה. שחצר המשכן היה בית סאתים, והיה מאה על חמשים, וכור שלשים סאין:
עפר. הראוי לזריעה משמע. אבל אם אמר בית כור סתם, או בית כור קרקע, אפילו היה כולו סלעים הגיעו, דשמא לבנות בית או למשטח ביה פירי בעי ליה:
נקעים. בקעים עמוקים או סלעים גבוהים עשרה. וכגון שרחבים ארבע על ארבע דהוי מקום חשוב:
אין נמדדין עמה. וצריך שיתן לו בית כור שלם מקרקע חלק. שאין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ויראו לו כשנים ושלשה מקומות:
כבית כור. משמע כמו שהיא בין סלעים בין עפר: