Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא קמא ט׳:ב׳ - ט׳:ג׳

The Mishnah Yomi for Friday, September 6, 2024 is בבא קמא ט׳:ב׳ - ט׳:ג׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Kamma Perek 9 Mishnah 2

בבא קמא פרק ט׳ משנה ב׳

2
If one robbed another of an animal and it aged while in his possession, consequently diminishing its value, or if one robbed another of Canaanite slaves and they aged while in his possession, they have been changed. The robber therefore pays according to the value of the stolen item at the time of the robbery. Rabbi Meir says: With regard to Canaanite slaves, he says to the robbery victim: That which is yours is before you. If one robbed another of a coin and it cracked, thereby reducing its value; or if one robbed another of produce and it rotted; or if one robbed another of wine and it fermented, then he pays according to the value of the stolen item at the time of the robbery. If he robbed another of a coin and it was invalidated by the government; or if he robbed another of teruma and it became ritually impure; or if he robbed another of leavened bread and Passover elapsed over it, and therefore it is prohibited to derive benefit from it; or if he robbed another of an animal and a sin was performed with it, thereby disqualifying it for use as an offering; or if the animal was disqualified from being sacrificed upon the altar for some other reason; or if the animal was going out to be stoned because it gored and killed a person at some point after the robbery, the robber says to the robbery victim: That which is yours is before you. In all of these cases, although the value of the stolen item has been diminished or altogether lost, since the change is not externally discernible, the robber returns the item in its current state.
גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק, פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִסָּקֵל, אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ:
ב׳
ברטנורא

בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך – for they are like land and exist in the domain of their master. And the Halakha is according to Rabbi Meir.

מטבע ונפסל – it is not in circulation in that country, but it is in circulation in another country.

ונעבדה בה עבירה – it was copulated in an unnatural way or was used for [idolatrous] purposes, it is ritually unfit for a sacrifice.

שנפסלה למזבח – with a blemish that is not recognized such as a veiled or withered spots in the eye (i.e., cataracts).

בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. דכקרקע דמו וברשותא דמרייהו קיימי. והלכה כר״מ:

מטבע ונסדק. שינוי הניכר הוא:

פירות והרקיבו. כשהרקיבו מקצתן [אומר לו הרי שלן. לפניך]. אבל הרקיבו כולם, משלם כשעת הגזילה:

מטבע ונפסל. שאינו עובר באותה מדינה, אבל עובר הוא במדינה אחרת:

ונעבדה בה עבירה. שנרבעה או נעבדה [לעבודה זרה] שהיא פסולה לקרבן:

שנפסלה למזבח. במום שאינו ניכר כגון בדוקין שבעין:

משנה ב

Mishnayos Bava Kamma Perek 9 Mishnah 3

בבא קמא פרק ט׳ משנה ג׳

3
If one gave items to craftsmen to fix and they damaged them, the craftsmen are liable to pay for the damage. For example, if one gave a chest, a box, or a cabinet to a carpenter to fix, and he damaged it, he is liable to pay. And a builder who committed to demolish a wall and while demolishing it he broke the stones, or who damaged them, is liable to pay. If he was demolishing on this side of the wall, and the wall fell from another side and caused damage, he is exempt from liability. But if a stone fell and caused damage due to the force of the blow, he is liable.
נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר, פָּטוּר. וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב:
ג׳
ברטנורא

נתן לאומנין לתקן – he gave them wood to make a tool, and after the tool had been made, he ruined it, he (i.e., the artisan) is liable to pay the cost of the tool and not the cost of the wood alone.

נתן לחרש – now it comes to inform us that if he gave the made tool/utensil to the artisan to fix and he ruined it, he is liable to pay the cost of the tool/utensil. And the Mishnah taught the last clause to reveal [more] about the first clause [of the Mishnah], so that you should not say that the first clause is speaking of a formed tool/utensil.

שידה – a wooden wagon that is made to give transport for women.

נתן לאומנין לתקן. נתן להם עצים לעשות כלי. ולאחר שנעשה הכלי קלקלוהו, חייבים לשלם דמי הכלי ולא דמי עצים בלבד:

נתן לחרש. השתא אשמועינן שאם נתן כלי עשוי לאומן כדי לתקנו, וקלקלו, חייב לשלם דמי הכלי. ותנא סיפא לגלויי רישא, דלא תימא רישא מיירי בכלי עשוי:

שידה. עגלה של עץ העשויה למרכב נשים:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר