Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בבא קמא ט׳:ד׳ - ט׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Saturday, September 7, 2024 is בבא קמא ט׳:ד׳ - ט׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bava Kamma Perek 9 Mishnah 4

בבא קמא פרק ט׳ משנה ד׳

4
In the case of one who gives wool to a dyer and it was burned in the cauldron during the dyeing process, thereby completely ruining the wool so that there is no enhancement, only loss, the dyer gives the owner the value of his wool. If he dyed it unattractively [ka’ur] so that the dye is not absorbed well by the wool, if the enhancement, i.e., the amount that the value of the wool has increased by being dyed, exceeds the dyer’s expenses, the owner of the wool gives the dyer the expenses. And if the expenses exceed the enhancement, he gives him the value of the enhancement. If the owner gave wool to a dyer to dye it red for him and instead he dyed it black, or to dye it black and he dyed it red, Rabbi Meir says: The dyer gives the owner of the wool the value of his wool. Rabbi Yehuda says: Here too, if the value of the enhancement exceeds the dyer’s expenses, the owner of the wool gives the dyer the expenses. And if the expenses exceed the enhancement, he gives him the value of the enhancement.
הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע, וְהִקְדִּיחָתוֹ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָאוּר, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה, וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה, וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:
ד׳
ברטנורא

והקדיחתו יורה – that the dye burned it and caused it to bubble too much.

נותן לו דמי צמרו – and here, there is no improvement at all, for behold it was burned completely and one doesn’t have to say if it improved more.

צבאו כאור – like dark/ugly, for they dyed it with the worthless matter/refuse of the dye and damaged it on purpose, therefore, according to everyone, he is at a disadvantage.

ואם השבח – that the wool grew in value,

יתר על היציאה – greater than the outlay of the wool, he gives to the dyer the outlay but not the entire wages and receives his wool. And the cost of his wool, we don’t say that we give it to him for he caused the wool to receive its increased value , for it was through the wool that he made a condition with him the dyer and there’re is no change that was acquired.

לצבוע לו אדום וכו' – it is an acquisition through a change for Rabbi Meir, that he should not give other than the [cost] of the wool, or that he should give him his salary in full and take the wool.

רבי יהודה אומר וכו' – they fined him for that he changed it so that he is a disadvantage and that he should not benefit from improvement . And the reward also he should not take, but rather the outlay, but if the outlay is greater than the improvement, he should give him the improvement that was made. But if he wants, he may give him his complete salary, for if the improvement is greater than the salary, he should give him his salary. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.

והקדיחתו יורה. ששרפתו יורה. שהרתיחו יותר מדאי:

נותן לו דמי צמרו. והכא ליכא שבחא כלל, שהרי נשרף לגמרי, וליכא למימר אם השבח יתר:

צבעו כאור. כמו כעור. שצבעו בפסולת של צבע. ומזיק בכונה הוא, לפיכך ידו על התחתונה לדברי הכל:

ואם השבח. שהשביח הצמר:

יתר על היציאה. של צבע. נותן לו לצבע את היציאה ולא שכר שלם, ומקבל צמרו. ודמי צמרו לא אמרינן דניתיב ליה דנקני איהו שבחא דצמר, דהא בצבע שהתנה עמו צבע וליכא שינויא דנקני:

לצבוע לו אדום וכו׳ קנייה בשינוי. לרבי מאיר לא יהיב אלא דמי צמרו, או זה יתן שכרו משלם ויקח הצמר:

רבי יהודה אומר וכו׳ דקניס ליה להאי דשינה, להיות ידו על התחתונה ולא נתהני משבחא, ואגרא נמי לא נשקול אלא יציאה. ואם יציאה יתירה על השבח, יתן לו השבח שהשביח. ואם ירצה לתת את שכרו משלם, ששבח יותר על השכר, יתן שכרו. והלכה כרבי יהודה:

משנה ב

Mishnayos Bava Kamma Perek 9 Mishnah 5

בבא קמא פרק ט׳ משנה ה׳

5
One who robs another of an item having the value of at least one peruta and takes a false oath to the robbery victim claiming his innocence, and then later wishes to repent, must bring the money, which includes the principal together with an additional one-fifth payment, to the robbery victim, even if this necessitates following after him to a distant place like Medea. The robber may not give the payment to the robbery victim’s son to return it to the robbery victim, and neither may he give it to his agent, but he may give the payment to an agent of the court. And if the robbery victim dies, he returns it to his heirs.
הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת, יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו:
ה׳
ברטנורא

נשבע לו – [the thief swore] on the lie [that the had not stolen it] and then admitted to it.

יוליכנו אחריו אפילו למדי – for he has no atonement until he returns it himself to the person he stole it from, for concerning taking an oath on a lie, it is written (Leviticus 5:24): “He shall pay it to its owner [when he realizes his guilt].”

לא יתן לא לבנו – of the person who had been stolen from, for he has no restitution until it reaches his (i.e., the person stolen from) hand.

לשליח ב"ד – it is an enactment that was made by the Rabbis because of (see Tractate Gittin, Chapter 5, Mishnah 5) the measure for the benefit of repentant sinners that they would not be liable to this one to spend a Maneh while setting out on the road.

ואם מת – the one who was stolen from.

נשבע לו. על שקר, והודה:

יוליכנו אחריו אפילו למדי. דאין לו כפרה עד שיחזיר לנגזל עצמו. דגבי נשבע על שקר כתיב (ויקרא ה׳:כ״ד) לאשר הוא לו יתננו:

לא יתן לא לבנו. של נגזל. דלא הוי השבה עד דמטי לידיה:

לשליח ב״ד. תקנה הוא דעבוד רבנן מפני תקנת השבים, שלא נחייבנו לזה להוציא מנה בהוצאת הדרך:

ואם מת. הנגזל:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר