המשנה היומית של היום
יבמות י״א:ה׳ - י״א:ו׳
The Mishnah Yomi for Friday, January 17, 2020 is יבמות י״א:ה׳ - י״א:ו׳
משנה א
Mishnayos Yevamos Perek 11 Mishnah 5
יבמות פרק י"א משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Yevamos Perek 11 Mishnah 6
יבמות פרק י"א משנה ו׳
ברטנורא
הן חולצין ולא מיבמין – to his doubtful wife. And one of the sons of the first husband performs Halitzah, lest he was the son of their father, and he does not perform levirate marriage lest he is the son of the later husband, for he is their brother from the mother and not from the father, and his wife [is prohibited] upon them by extirpation, and similarly, the sons of the last wife, and similarly he performs Halitzah to their wives and does not perform a levirate marriage.
היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון -- not from the same mother.
הוא או חולץ או מיבם – to a wife from the first [marriage], if he is his brother, it is good, if not, she is a foreigner regarding him and as, for example if there is no brother there other than him, one doesn’t provide a sister-in-law to the marketplace and similarly regarding the wife of the last son.
והם אחד חולץ ואחד מיבם – either the son of the first [marriage] or the son of the last [marriage], he performs Halitzah to her and his colleague performs levirate marriage. If she is his sister-in-law, it is well, and if not, she is strange him, but because of having a sister-in-law in the open marketplace, one doesn’t worry for he has performed Halitzah on his sister-in-law.
הן חולצין ולא מיבמין. לאשתו של ספק. ואחד מבני הראשון חולץ שמא בן אביהם היה. ולא מיבמין, שמא בן האחרון הוא והרי הוא אחיהן מן האם ולא מן האב ואשתו עליהן בכרת. וכן בני האחרון. וכן הוא חולץ לנשותיהן ולא מיבם:
היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון. שלא מאותה האם:
הוא או חולץ או מיבם. לאשת בן הראשון, אם אחיו הוא הרי טוב, ואם לאו, נכרית היא אצלו, וכגון שאין שם אח אלא הוא דליכא לספוקי ביבמה לשוק. וכן לאשת בן האחרון:
הם אחד חולץ ואחד מיבם. או בן הראשון או בן האחרון חולץ לה וחבירו מיבם. אם יבמתו היא הרי טוב, ואם לאו נכרית היא. ומשום יבמה לשוק ליכא למיחש שהרי חלץ לה יבמה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אוכלים בתרומה – that both a Kohen and the servant of a Kohen consume heave-offering/priest’s due.
וחולקים חלק אחד – It explains in the Gemara (Tractate Yevamot 99b), that this is what he said: and they divide the portion as one; if both of them to the threshing floor/granary as one, they give it to them, but if it was this one (i.e., the children of the Kohen) without that one (i.e., the children of the maidservant), they do not divide it among them for this Tanna holds that they don’t distribute heave-offering/priest’s due to a servant, other than his master is with him (which are the words of Rabbi Yehuda according to the Baraita).
בין כשרות בין פסולות – for each one of them is a doubtful Kohen and a doubtful slave, those who are pure [Kohanim] are forbidden to a slave and those who are invalidated are forbidden to a Kohen, and a doubtful prohibition [is judged] towards stringency.
סופגין את המ' – as each one says, “I am not a Kohen.”
אין משלמין – for each one says, “I am a Kohen” and they don’t remove from doubt.
ומוכרין התרומה – the heave offering of their grain, they do not give it to the Kohen when they separate it, for each one can say, “bring proof that I am not a Koen” but nevertheless, it is possible for them to consume it, but rather they sell it to a Kohen and the money is theirs.
ואין חולקים בקדשי המקדש – such as, for example, sacred hides and for each one of these, we state, “ring proof that you are a Kohen and take.”
ואין נותנין להם קדשים – to offer up.
ואין מוציאין שלהם – such as if was born to them a first-born, we don’t remove it from their hands and let it pasture/graze until it becomes unfit for sacrifice.
חומרי ישראל וחומרי כהנים – it explains in he the Gemara (Tractate Yevamot 100a) that their meal offerings are grabbed like the meal-offering of the Israelite and is offered on its own and its remnants are not consumed like the Israelite meal-offering, but rather it is burned like the meal-offering of the Kohanim which is burnt entirely.
אוכלים בתרומה. דאחד כהן ואחד עבד כהן אוכלין בתרומה:
וחולקים חלק אחד. מפרש בגמרא דהכי קאמר, וחולקים חלק כאחד, אם באו שניהם על הגורן כאחד נותנים להם, אבל זה בלא זה אין חולקין להם, דקסבר האי תנא אין חולקים תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו:
בין כשרות בין פסולות. דכל אחד מהם ספק כהן ספק עבד, כשרות אסורות לעבד ופסולות אסורות לכהן, וספק איסורא לחומרא:
אין סופגין את הארבעים. דכל חד אמר אנא לאו כהן אנא:
אין משלמין. דכל חד אמר כהן אנא, ולא מפקינן ממונא מספיקא:
ומוכרין התרומה. תרומת תבואתן אין נותנין אותה לכהן כשמפרישין אותה, דכל חד אמר אייתי ראיה דלאו כהן אנא, ומכל מקום אי אפשר להן לאכלה אלא מוכרין אותה לכהן והדמים שלהן:
ואין חולקים בקדשי המקדש. כגון עורות קדשים, דלכל חד מינייהו אמרינן אייתי ראיה דכהן את ושקול:
ואין נותנין להם קדשים. להקריב:
ואין מוציאין שלהם. כגון אם נולד להם בכור אין מוציאין אותו מידן, וירעה עד שיסתאב:
חומרי ישראל וחומרי כהנים. מפרש בגמרא, שמנחתן נקמצת כמנחת ישראל וקרב בפני עצמו, ואין שייריה נאכלין כמנחת ישראל אלא נשרפת כמנחת כהנים שהיא כליל: