המשנה היומית של היום
ראש השנה א׳:ב׳ - א׳:ג׳
The Mishnah Yomi for Sunday, May 10, 2020 is ראש השנה א׳:ב׳ - א׳:ג׳
משנה א
Mishnayos Rosh Hashanah Perek 1 Mishnah 2
ראש השנה פרק א׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Rosh Hashanah Perek 1 Mishnah 3
ראש השנה פרק א׳ משנה ג׳
ברטנורא
שלוחין יוצאין – When the Jewish court sanctified the New Moon, they send out and announce to the Diaspora the day which they sanctified it (i.e., the beginning of the new month), if it is on the thirtieth day and the previous month was missing [a day], [or] on the thirty-first day and the previous month was full. And the messengers of the Jewish court do not violate either the Sabbath or the Festivals.
ועל אב מפני התענית – since troubles were doubled more than on the rest of the Fast Days.
ועל אלול מפני ר"ה – We announce when [the month of ] Elul ‘begins] and we make Rosh Hashanah on the thirtieth day of Elul in the Diaspora, since in most years, Elul is not a leap month, and even though there was a doubt in their hands lest the Jewish Court make it a leap month, it is impossible for them to know [definitely], and perforce we go after the majority of years, for if they did not know when [Elul] begins, they did not know when its thirtieth day.
ועל תשרי מפני תקנת המועדות – for after the Jewish court had sanctified Tishrei, the messengers went out on the day afterwards and went until the place where they were able to arrive until the Holiday (i.e., Sukkot) and they would announce to them if the Jewish court had made Elul a leap month or not, in order that they would not have scruples about [if they were celebrating] Yom Kippur and Sukkot [at the proper time].
פסח קטן – The Second Passover (14 Iyar)
שלוחין יוצאין. כשקדשו בית דין את החודש שולחין ומודיעין לגולה יום שקידשוהו, אם ביום שלשים וחודש שעבר חסר, אם ביום ל״א וחודש שעבר מלא. ושלוחי בית דין אין מחללין לא את השבת ולא את יום טוב:
ועל אב מפני התענית. לפי שהוכפלו בו צרות יותר משאר תעניות:
ועל אלול מפני ראש השנה. מודיעין מתי אלול ועושין ראש השנה ביום שלשים באלול בגולה, דרוב שנים אין אלול מעובר. ואע״פ שספק בידם שמא יעברוהו בית דין, אי אפשר להם לדעת, ועל כרחן הולכים אחר רוב שנים. ואם לא ידעו מתי מתחיל [אלול] לא ידעו יום שלושים שלו:
ועל תשרי מפני תקנת המועדות. לאחר שקדשו בית דין לתשרי, השלוחין יוצאין ליום המחרת והולכין עד מקום שיכולין להגיע עד החג ומודיעין אותם אם עיברו ב״ד את אלול אם לאו, כדי שלא יהא לבן נוקפן ביום הכפורים ובסוכות:
פסח קטן. פסח שני:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בארבעה פרקים – in the year
בפסח על התבואה – For since the Torah stated (Leviticus 23:10) bring before me the Omer on Passover in order that I may bless you [with] grain in the fields, and from this we know that on Passover, grain is judged.
ובעצרת על פירות האילן – As the Torah stated (Leviticus 23:17), bring before me two loaves on Atzeret/Shavuot, in order that I may bless you [with] the fruits of the trees, and wheat is called a tree by the All-Merciful , as it is written (Genesis 2:9): “And the tree of knowledge of good and bad,” according to the one who said that the tree that the First Man ate was wheat.
כבני מרון – like rebels (after surrender brought before a court martial – see Talmud Rosh Hashanah 18a) - like these lambs which we remove through a small opening one after another to tithe them, and two cannot exit at the same time.
היוצר יחד לבם – This is how it should be understood: The Creator and that is the Holy One, blessed be He, sees the uniting of their hearts and understands all of their deeds, and even though they pass before Him one by one, nevertheless, all are reviewed with one glance (Rosh Hashanah 18a).
ובחג נידונין על המים – since the Torah states (Leviticus 23:37; Numbers 29:24, 33,37): pour before me water on the Festival [of Sukkot].
בארבעה פרקים. בשנה:
בפסח על התבואה. מדאמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח כדי שאברך לכם תבואה שבשדות, מינה ידעינן דבפסח נידונים על התבואה:
ובעצרת על פירות האילן. מדאמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שאברך לכם פירות האילן, וחטה עץ קרייה רחמנא דכתיב (בראשית ב׳:י״ז) ומעץ הדעת טוב ורע, כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון חטה היה:
כבני מרון. כבני אמריא, ככבשים הללו שמוציאין אותן בפתח קטן זה אחר זה לעשרן, ואין שנים יכולים לצאת כאחד:
היוצר יחד לבם. הכי קאמר, היוצר והוא הקב״ה רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם שאע״פ שעוברים לפניו אחד אחד, מ״מ כולן נסקרים בסקירה אחת:
ובחג נידונין על המים. מדאמרה תורה נסכו לפני מים בחג: