Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

יומא ח׳:ד׳ - ח׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, June 30, 2020 is יומא ח׳:ד׳ - ח׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 4

יומא פרק ח׳ משנה ד׳

4
With regard to the children, one does not afflict them by withholding food on Yom Kippur; however, one trains them one year before or two years before they reach majority, by means of a partial fast lasting several hours, so that they will be accustomed to fulfill mitzvot.
הַתִּינוֹקוֹת, אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בַּמִּצְוֹת:
ד׳
ברטנורא

אין מענין אותן – we don’t obligate to prevent from them food

מחנכין אותן – [we educate them] by hours. If he was accustomed to eat at the fourth hour, we feet him at the fifth [hour] or at the sixth, according to the strength of the child/son.

קודם לשנה – one year prior to his period of maturity, if the young child is sick or weak, and if he cannot endure it.

וקודם לשתים – or two years prior to his period of maturity if the young child is healthy, and the periods of maturity for young girls is twelve years of age and one day, for it is not her nature to show evidences of puberty until this time and then she is considered liable for punishment. But the period of maturity for a male child is thirteen years and one day, and prior to that he is not liable for punishment.

אין מענין אותם. אין חייבין למנוע מהן מאכל:

מחנכין אותן. לשעות. היה רגיל לאכול בארבע שעות מאכילין אותו בחמש או בו׳ כפי כח הבן:

קודם לשנה. שנה אחת קודם לפרקו, אם התינוק חולה ותש כחו ואינו יכול לסבול:

וקודם לשתים. או שתי שנים קודם פרקו אם התינוק בריא. ופרקן הוי התינוקת בת י״ב שנה ויום אחד שאין דרכה להביא סימנים עד זמן זה ואז היא בת עונשין. ופרקו של תנוק הוי בן י״ג שנה ויום אחד וקודם זה אינו בר עונשין:

משנה ב

Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 5

יומא פרק ח׳ משנה ה׳

5
With regard to a pregnant woman who smelled food and was overcome by a craving to eat it, one feeds her until she recovers, as failure to do so could lead to a life-threatening situation. If a person is ill and requires food due to potential danger, one feeds him according to the advice of medical experts who determine that he indeed requires food. And if there are no experts there, one feeds him according to his own instructions, until he says that he has eaten enough and needs no more.
עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דָּי:
ה׳
ברטנורא

עוברה שהריחה – the fetus smells the scent of a cooked dish and she desires it But if she does not eat, both of them (i.e., the fetus and the mother) are endangered.

על פי בקיאים – physicians who are specialists in their craft.

אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו – this is how it is explained in the Gemara (Talmud Yoma 83a), when is it said that they rely on the words of specialists? At the time when the sick person says: “I don’t need it” or is silent, but when he says, “I need it,” if there is no specialist [available] at all, that is to say, their specialty is not considered worth anything, we feed him on his own word. And even though the specialists say that he doesn’t need it.

עוברה שהריחה. העובר מריח ריח התבשיל והיא מתאוה לו, ואם אינה אוכלת שניהם מסוכנים:

על פי בקיאים. רופאים מומחין באומנותן:

אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו. הכי מפרשה מתניתין בגמרא, בד״א דסומכין על דברי בקיאין, בזמן שהחולה אומר איני צריך או שותק אבל אמר צריך, אין שם בקיאין כלל כלומר אין בקיאותן חשובה לכלום אבל מאכילין אותו ע״פ עצמו. ואף על פי שהבקיאין אומרים אינו צריך:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר