המשנה היומית של היום
יומא ח׳:ו׳ - ח׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Monday, June 29, 2020 is יומא ח׳:ו׳ - ח׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 6
יומא פרק ח׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 7
יומא פרק ח׳ משנה ז׳
ברטנורא
מפקחין עליו – we dig the heap of stones/ruins and search after him. But if they checked until his nostrils whether from above to below or from below to above, and they did not find in him a breath, it is clear that he is dead and they no longer have to dig him out any further, as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”
מצאוהו חי מפקחין עליו – it was not necessary other than when they saw him that it is impossible that he would live other than a brief period of time, and that he would immediately die, whenich comes to teach us that we rescue a person buried in debris for that even temporary period of life [remaining].
מת אין מפקחין עליו – this comes to teach us, that even according to the one who says that we save a dead person because of the fire/conflagration, in this he admits that we do not rescue a person buried in debris, for concerning a fire, [the Sages] permitted to carry the dead and to remove him, for it they had not permitted him, it would come to extinguish the fire since a person is anxious to save his dead relative from the fire (Talmud Yoma 85a). But here, if we don’t permit him to remove the debris of heap of stones/ruins, what is he to do for it is a Torah prohibition that we should permit this beforehand.
מפקחין עליו. חופרין את הגל ומחפשין אחריו. ואם בדקו עד חוטמו, בין מלמעלה למטה, בין מלמטה למעלה, ולא מצאו בו נשמה, בידוע שהוא מת ושוב אין מפקחין עליו, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:
מצאוהו חי מפקחין עליו. לא נצרכה אלא שראו בו שא״א שיחיה אלא חיי שעה ומיד הוא מת, קמ״ל דמפקחין עליו בשביל אותו חיי שעה:
מת אין מפקחין עליו. הא קמ״ל, דאפילו לדברי האומר מצילין את המת מפני הדליקה, בהא מודה דאין מפקחין. דגבי דליקה התירו לטלטל המת ולהוציאו, דאי לא שרית ליה אתי לכבויי מתוך שאדם בהול על מתו. אבל הכא אי לא שרית ליה לפקח את הגל מאי אית ליה למעבד דתהוי אסורא דאורייתא דנשרי הא מקמי הא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בולמוס – an illness that grabs hold on account of hunger and is in danger of dying, and when his appearance returns, it is clearly known that he has recovered.
כלב שוטה – an evil spirit rests upon him (i.e., the dog), and these are its sign: mouth is open, spittle drips, its ears are lacerated and its tail lies between its legs and it walks on the sides of the public thoroughfare, and there are those who say that it even barks and yet its voice is not heard.
אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו – But even though the doctors that engaged in medicine, this is not complete medicine to permit him the prohibition of an impure/unclean animal through this.
ור' מתיא בן חרש מתיר – holds that it is complete healing. But the Halakha is not according to Rabbi Matyah ben Harash.
החושש בשיניו – that the skin of the palate begins to be consumed and from there it goes to the plate and to the throat.
מטילין לו סם – the root of grass for medicinal purposes.
וכל ספק נפשות דוחה את השבת – [the word] “all” includes when it becomes obvious to us that he will not die on this Shabbat, but there is a doubt if they won’t do [something] for him today, lest he die on the next Shabbat, and just as they estimate for him to drink this drug/medication for eight days and the first day is Shabbat. You might have thought to delay it until the evening in order that it would not occur on two Sabbaths; it comes to tell us that this is not the case.
בולמוס. חולי האוחז מחמת רעבון ומסוכן למות, וכשמראיתו חוזרת בידוע שנתרפא:
כלב שוטה. רוח רעה שורה עליו. וסימנים שלו, פיו פתוח רירו נוטף אזניו סרוחות וזנבו מונחת לו בין ירכותיו ומהלך על צדי רשות הרבים, ויש אומרים אף נובח ואין קולו נשמע:
אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו. ואע״פ שנהגו הרופאים ברפואה זו אינה רפואה גמורה להתיר לו איסור בהמה טמאה על כך:
ור׳ מתיא בן חרש מתיר. קסבר רפואה גמורה היא. ואין הלכה כר׳ מתיא בן חרש:
החושש בשניו. שמתחיל בשר החניכים להתאכל ומשם הולך לחיך ולגרון:
מטילין לו סם. שורש עשב לרפואה:
וכל ספק נפשות דוחה את השבת. כל, לאתויי כגון דפשיטא לן דבשבת זו לא ימות, אלא ספק שאם לא יעשו לו היום, שמא ימות לשבת הבאה. וכגון דאמדוהו לשתות סם זה לתמניא יומי, ויומא קמא שבתא, מהו דתימא לעכבינהו עד לאורתא כי היכי דלא ניחול עליה תרי שבתא, קמ״ל: