המשנה היומית של היום
יומא ב׳:ב׳ - ב׳:ג׳
The Mishnah Yomi for Thursday, July 23, 2020 is יומא ב׳:ב׳ - ב׳:ג׳
משנה א
Mishnayos Yoma Perek 2 Mishnah 2
יומא פרק ב׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Yoma Perek 2 Mishnah 3
יומא פרק ב׳ משנה ג׳
ברטנורא
מי שוחט – the daily offering (of mid-afternoon).
מי זורק וכו' – all the acts of Divine worship are done at one arbitration/count (i.e., by counting out a certain number of raised fingers of those among whom a decision is to be made. For whomever completed through him the count, according to how we explained it, is worthy, and he casts the blood to the altar after he receives the blood in the bowl (out of which the sprinkling of the blood is done), for the person who casts the blood is the person who receives it. And nearest him is the person who slaughters, and even though the slaughtering precedes the reception of the blood, nevertheless, because the Divine service of the casting is greater than the slaughtering, for the slaughtering is valid [when done] by a foreigner (i.e., a non-Kohen), which is not the case regarding the casting and the reception [of the blood] and further which is the commandment of the Kohanim, therefore, the first one who was found worthy in the arbitration for the casting [of the blood], and the one nearest him, in the slaughtering, and the one next to the slaughterer, removes the ashes from the altar, and the one nearest to the individual who removes the ashes from the altar removes the ashes from the candelabrum/Menorah, and similarly for all of them.
הראש והרגל – of the right side by one Kohen.
ושתי הידים – by a second Kohen.
העוקץ – that is the tail.
והרגל – of the left side, with the third Kohen.
החזה – that is the fat of the of the breast which looks towards the ground, and we sever it this way and that way without the heads of the wing.
והגרה – the place where the ruminant, which is the neck, and through it are attached the windpipe, the lung with the liver and the heart. The breast and the neck is with a fourth Kohen.
ושתי הדפנות – with a fifth Kohen.
והקרבים – with a sixth [Kohen].
והסולת – the one-tenth of an Ephah for the meal offering of his libation of the daily afternoon offering with a seventh [Kohen].
והחביתים – half of one-tenth of an Ephah for the meal offering of the High Priest which is offered with the daily afternoon offering on each day, as it states (Leviticus 6:13): “half of it in the morning and half of it in the evening,” with an eighth Kohen.
והיין – three LOGS for the libation of the daily afternoon offering, with a ninth [Kohen].
י"ג כהנים זוכין בו – with this arbitration, thirteen Divine services of the Priests who are appointed for this according to the order that is written in the Mishnah.
כדרך הלוכו – during his life.
היה קרב – the daily afternoon offering. The first teacher holds that the best and most beautiful is offered first, but [Shimon] Ben Azzai holds that it is according to the way in which it is walked, the head and the leg, the breast and the neck, and the two forelegs, and the chest surrounding the lungs and the rib, and the rump and the hind legs. But the Halakha is not according to Ben Azzai.
מי שוחט. את התמיד:
מי זורק וכו׳ כל העבודות הללו בפייס אחד הן. שמי שיכלה בו החשבון כמו שפירשנו, זכה, והוא זורק את הדם למזבח אחר שקבל הדם במזרק שהזורק הוא המקבל. והסמוך לו שוחט. ואע״פ שהשחיטה קודמת לקבלת הדם מ״מ מפני שעבודת הזריקה גדולה מן השחיטה שהשחיטה כשרה בזר משא״כ בזריקה דמקבלה ואילך מצות כהונה, לפיכך זכה הראשון שהגיע לו הפייס בזריקה, והסמוך לו בשחיטה. והסמוך לשוחט מדשן את המזבח, והסמוך למדשן את המזבח מדשן את המנורה. וכן כולם:
הראש והרגל. של ימין, בכהן אחד:
ושתי הידים. בכהן שני:
העוקץ. הוא הזנב
והרגל של שמאל, בכהן שלישי:
החזה. הוא שומן החזה הרואה את הקרקע, וחותכין אותו אילך ואילך בלא ראשי הצלעות:
והגרה. מקום שהוא מעלה גרה, הוא הצואר, ובו מחוברים קנה הריאה עם הכבד והלב. החזה והגרה בכהן רביעי.
ושתי הדפנות. בכהן חמישי.
והקרבים. בששי.
והסולת. עשרון למנחת נסכו של תמיד בשביעי.
והחביתים. חצי עשרון למנחתו של כהן גדול שקריבה עם התמידים בכל יום שנאמר (ויקרא ו׳:י״ג) מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, בשמיני.
והיין. ג׳ לוגין לנסך התמיד, בתשיעי:
י״ג כהנים זוכין בו. בפייס זה, י״ג עבודות של כהנים המנויות בהן כפי הסדר הכתוב במשנה:
כדרך הלוכו. בחייו:
היה קרב התמיד. ת״ק סבר הטוב והיפה קרב תחלה. ובן עזאי סבר כדרך הלוכו, הראש והרגל, החזה והגרה, ושתי הידים, ושתי הדפנות, העוקץ והרגל. ואין הלכה כבן עזאי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אלא בפייס – as we have explained.
ארבע פייסות היו שם – four times during the day, they would be gathered to arbitrate, and they would not arbitrate for all of them in one meeting, in order to announce by sound four times that there is a large gathering of people in the courtyard, and that is for the honor of the King (i.e., God), as it is stated (Psalms 55:15): “[Sweet was our fellowship;] we walked together in God’s house.”
אלא בפייס. זה שפירשנו:
ארבע פייסות היו שם. ארבע פעמים ביום נאספים לפייס. ולא היו מפייסים על כולם באסיפה אחת, כדי להשמיע קול ארבע פעמים שיש עם רב בעזרה, וזהו כבודו של מלך שנאמר (תהילים נ״ה:ט״ו) בבית אלהים נהלך ברגש: