Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

שקלים ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳

The Mishnah Yomi for Friday, August 14, 2020 is שקלים ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Shekalim Perek 4 Mishnah 2

שקלים פרק ד׳ משנה ב׳

2
The red heifer, the scapegoat, and the strip of crimson wool used in the process of burning the red heifer all come from the collection of the Temple treasury chamber, despite the fact that they are not sacrificial offerings. The same is true for the ramp built from the Temple Mount to the location on the Mount of Olives, where they would slaughter the red heifer; the ramp built to lead the scapegoat out of the city; the strip of crimson wool that was tied between its horns; any repairs required for the aqueduct that ran through the Temple courtyard and the walls of the city and its towers; and for all the needs of the city, such as street repairs, security, and the like. All of these come from the remains of the chamber, i.e., from the money that remained in the chamber after the three collections of money were taken to use for communal offerings. Abba Shaul says: The High Priests construct the ramp for the red heifer from their own funds.
פָּרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִשְׁכָּה. כֶּבֶשׁ פָּרָה, וְכֶבֶשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁבֵּין קַרְנָיו, וְאַמַּת הַמַּיִם, וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ, וְכָל צָרְכֵי הָעִיר, בָּאִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כֶּבֶשׁ פָּרָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִשֶּׁל עַצְמָן:
ב׳
ברטנורא

פרה אדומה ושעיר המשתלח – [the Scapegoat] for Azazel.

באין מתרומת הלשכה – come from the Temple fund/treasury chamber Even though the [red] heifer is not slaughtered in the Temple courtyard it comes from the Temple fund/treasury chamber, for the All-Merciful calls it a “sin-offering” (Numbers 19:9 – which is translated as “It is for cleansing.”). And the scapegoat – because it requires taking two goats and it is not known upon which of them will come up the lot “for God” (Leviticus 16:10).

ולשון של זהורית – the scarlet yarn/crimson thread that they cast into the burning of the heifer; and the same law applies to the cedar wood and hyssop, but it (i.e., the Mishnah) took the language of the crimson thread alone to distinguish between this crimson thread and the language of the thread upon the scapegoat.

כבש פרה – they would make two bridges, one on top of the other because of the grave in the depth (i.e., a covered-up uncleanness discovered) from the Temple Mount to the Mount of Olives and upon them, they would remove the heifer.

וכבש [שעיר] – they would make a kind of bridge until the exit from the city, and upon it would go the scapegoat because of the Babylonians who would pluck out its hair and say: “take and leave so that our sins will not tarry.

ולשון שבין קרניו – to know if it had turned white and the sins of the Jewish people had been atoned for, and these do not require a sacrifice. Therefore, they do not come from the Terumah/sacred contributions that were separated for the sake of sacrifices but rather, from what remained in the compartment after the separation of the Terumot/sacred contributions.

ואמת המים – that passes through the Temple courtyard if it needs repair.

וכל צרכי העיר – to dig cisterns, pits and caves, and the repair of its streets, its marketplaces and the guarding of the city.

אבא שאול אומר כו'- but the Halakha is not according to Abba Sahul.

פרה אדומה ושעיר המשתלח. לעזאזל:

באין מתרומת הלשכה. אף על גב דפרה אינה נשחטת בעזרה באה מתרומת הלשכה, דחטאת קרייה רחמנא. ושעיר המשתלח, לפי שצריך ליקח שני שעירים ואין ידוע על איזה מהם יעלה הגורל לה׳:

ולשון של זהורית. שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה. וה״ה לעץ ארז ואזוב, אלא נקט לשון של זהורית לבד לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח:

כבש פרה. שהיו עושים שני גשרים זה על גבי זה מפני קבר התהום מהר הבית להר המשחה ועליהן היו מוציאין את הפרה:

וכבש [שעיר] שהיו עושין כמין גשר עד חוץ לעיר, ועליו היה הולך המשלח את השעיר, מפני הבבליים שהיו תולשים שערו ואומרים לו טול וצא שלא תשהה עונותינו:

ולשון שבין קרניו. לידע אם הלבין ונתכפרו עוונותיהן של ישראל. והני אינם צורך קרבן לפיכך אינן באין מתרומה שהופרשה לשם קרבנות אלא ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות:

ואמת המים. העוברת בעזרה, אם צריכה תקון:

וכל צרכי העיר. לחפור בורות שיחין ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר:

אבא שאול אומר כו׳ ואין הלכה כאבא שאול:

משנה ב

Mishnayos Shekalim Perek 4 Mishnah 3

שקלים פרק ד׳ משנה ג׳

3
What would they do with the leftover remains of the chamber after all the items mentioned above had been attended to? They would purchase wine, oil, and fine flour and sell them to those who needed them for their private offerings. And the profit from these sales would go to consecrated property, i.e., to the Temple treasury; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: One may not generate profit by selling consecrated property, neither may one profit from funds set aside for the poor.
מוֹתַר שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶן, לוֹקְחִין בָּהֶן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, וְהַשָּׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מִשְׂתַּכְּרִין מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ וְלֹא מִשֶּׁל עֲנִיִּים:
ג׳
ברטנורא

מותר שירי הלשכה – what remained after the repairs for the needs of the city were made from them.

לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות – and they sell it to those who need wine for libations and oils and fine flour for meal-offerings.

אין משתכרין משל הקדש – for the poor people are not in the place of the rich ones, and it is a disgrace to the Temple property.

ואף לא בשל עניים – lest a poor person donate it and there is none to give him, and the Halakha is according to Rabbi Akiva.

מותר שיירי הלשכה. מה שנשאר אחר שנעשה מהן תקון צרכי העיר:

לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות. ומוכרים אותן למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות:

אין משתכרין בשל הקדש. שאין עניות במקום עשירות, וגנאי הוא להקדש:

ואף לא בשל עניים. דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה. והלכה כרבי עקיבא:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר