המשנה היומית של היום
שקלים ג׳:ד׳ - ד׳:א׳
The Mishnah Yomi for Saturday, August 15, 2020 is שקלים ג׳:ד׳ - ד׳:א׳
משנה א
Mishnayos Shekalim Perek 3 Mishnah 4
שקלים פרק ג׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Shekalim Perek 4 Mishnah 1
שקלים פרק ד׳ משנה א׳
ברטנורא
התרומה מה היו עושין בה – that they placed into the boxes – what did they do with them?
וכל קרבנות הצבור – including incense.
ספיחים – grain that comes up on its own from what was fell off/dropped at the harvest, and we give payment to the guards (i.e., these men were hired to prevent people from collecting the aftergrowth) so that poor people would not glean/gather them in the Seventh year, and bring from the Omer on Passover and the two loaves on Atzeret/Shavuot, for these do not come other than from חדש/new grain and from the Land of Israel. And we give them their payment from the Terumah/sacred donations, for the needs of the sacrifice are considered like the sacrifice itself.
שומר חנם – and even though he acquired them for that which was ownerless, for when he guarded them for free and brought them, they are his. Rabbi Yosi holds that an individual sacrifice is different from the community sacrifice.
אף אתה אומר כו' – that is to say, if you admit that they don’t come other than frm the community, and if you guarded them for free and brought them, he takes possession of them. It is found that they do not come from the community [offerings] since the Rabbis hold that an individual sacrifice does not change into a community [sacrifice], and the Halakha is according to the Sages.
התרומה מה היו עושין בה. מה שנתנו לתוך הקופות מה עושין בהן:
וכל קרבנות הצבור. לאתויי קטורת:
ספיחים. תבואה העולה מאליה ממה שנשר בקציר. ונותנים שכר לשומרים שלא ילקטום עניים בשביעית, ומביאים מהם עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, שאינם באים אלא מן החדש ומן הארץ. ונותנים שכרם מן התרומה, דצורך קרבן כקרבן דמי:
שומר חנם. ואע״ג דקנה אותם מן ההפקר כששמרם חנם והביאם והרי הן שלו, רבי יוסי סבר דקרבן יחיד משתנה לקרבן צבור:
אף אתה אומר כו׳ כלומר אי אתה מודה שאינן באין אלא משל צבור, ואם שמרם חנם והביאם וזכה בהם נמצא שאינם באין משל צבור, דסברי רבנן קרבן יחיד אינו משתנה לשל צבור. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
תרם את הראשונים ומחפה בקטבלאות – the first appropriation/Terumah that was on the fifteenth day before Passover – after he appropriated it, he would cover all the remaining Shekalim with קטבלאות/leather spreads that are smooth leather in order that they can put upon it the Shekalim that they will bring from the countries that surround the land of Israel, who wouldn’t bring [it] prior to Passover but they bring it from Passover until Atzeret/Shavuot and give them on top of the [leather] spread in order that they may appropriate from them in the two weeks before Atzeret/Shavuot and not appropriate from the thing that was appropriated from already during the two weeks before Passover, and after he has appropriated during the two weeks before Atzeret, he went back and covered all the monies in the compartment with leather spreads and placed on them all the Shekelim that are brought from Babylonia and Media and from the far-away countries, and appropriate from them in the two weeks before the Holiday/Sukkot. But there was no cover for there is no Terumah/appropriation after that.
הראשונה לשם ארץ ישראל – for they sent their Shekalim first and the others had not yet brought them.
לשם כרכין המוקפים – that are close by like Ammon and Moab and those similar to that, and its example was not to appropriate from that which is surrounded, nor do they surround those with an abscess. But nevertheless, every single time, they appropriate in the name of all Israel on what was collected and what stands to be collected in the future. But our Tanna/Teacher did not mention the divisions of these places other than to inform them that they established these three periods because then, they will gather all the Shekalim of Israel/the Jewish people.
תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות. תרומה ראשונה שהיתה בפרוס הפסח. לאחר שתרם אותה היה מכסה כל השקלים הנשארים בלשכה בקטבלאות דהיינו עור שלוק, כדי שיתנו עליו השקלים שיביאו ממדינות שסביב ארץ ישראל שלא יכלו להביא קודם הפסח, ומביאים מפסח ועד עצרת ונותנים אותם על גבי הקטבלא כדי שיתרום מהן בפרוס העצרת ולא יתרום מן הדבר שתרם כבר בפרוס הפסח. ואחר שתרם בפרוס העצרת חזר וכסה כל המעות שבלשכה בקטבלאות, ונותנין עליהם כל השקלים המביאים מבבל וממדי ומן המדינות הרחוקות, ותורמין מהן בפרוס החג. ועוד לא היה מחפה, שאין עוד תרומה אחריה:
הראשונה לשם ארץ ישראל. שהם שלחו שקליהם תחלה, שהאחרים עדיין לא הביאו:
לשם הכרכים המוקפים. הסמוכים. כמו עמון ומואב וכיוצא בהן. ודוגמתו לתרום שלא מן המוקף [גיטין ל], אין מקיפין בבועי [חולין מו:] ומ״מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל, על הגבוי ועל העתיד לגבות. ולא הזכיר התנא חלוקי מקומות הללו אלא להודיעך שתקנו שלשה פרקים אלו לפי שאז יתקבצו כל שקלי ישראל: