המשנה היומית של היום
פסחים ג׳:ח׳ - ד׳:א׳
The Mishnah Yomi for Friday, September 25, 2020 is פסחים ג׳:ח׳ - ד׳:א׳
משנה א
Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 8
פסחים פרק ג׳ משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Pesachim Perek 4 Mishnah 1
פסחים פרק ד׳ משנה א׳
ברטנורא
מקום שנהגו עד חצות – until half the day.
שלא לעשות – in order that he not be busily engaged by his work and he would forget the [obligation of] ridding of the leavened products and the sacrifice of the Passover offering and the preparation of the Matzah for the Mitzvah [of the Seder].
אל שינה אדם – this is how it should be understood: A person who walks from a place where they don’t do [work] to a place where the do [work], they should place upon him the stringencies of the place where he left from there and not do it (i.e., work), and that is what we hold: A person should not vary from the local custom of the city, it is not because of disputes for here there is no dispute. For what that you said: A person sees him idle would say that this one who is idle is because work is forbidden and that he disputes against all of us; he did not say this, but rather he said: he has no work for how many idle individuals are there in the marketplace all the days of the year. And that which we teach [in this Mishnah] that we lay upon him the strict rules followed in the place from which he has gone forth, is not [in effect] other than when it at the time when it is his intention to return to his place; but if he does not have the intention to return to his place, he practices according to the custom of the people of the place where he went to , whether for leniencies or for stringencies.
מקום שנהגו עד חצות. עד חצי היום:
שלא לעשות. כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמץ ושחיטת פסח ותיקון מצה של מצוה:
ואל ישנה אדם. הכי קאמר, ההולך ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא יעשה, דהא דקיי״ל אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת, דמאי קא אמרת הרואה אותו בטל אומר זה שבטל חושב שהמלאכה אסורה וחולק על כולנו, לא אמר הכי, אלא אמר אין לו מלאכה שהרי כמה בטלנים איכא בשוקא כל ימות השנה. והא דתנן נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם, אינו אלא בזמן שדעתו לחזור למקומו, אבל אין דעתו לחזור למקומו נוהג כמנהג אנשי מקום שהלך לשם, בין לקולא בין לחומרא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שיש בידו בשר קדש – that becomes invalidated when he lives, for the wall of Jerusalem is the separator of [lighter] holy things.
אם עבר צופים – the name of a place that from there one sees the Temple.
שורפו במקומו – and they don’t trouble him to return [to burn the Hametz or holy meat]
ולאם לאו חוזר ושורפו – As it is written (Leviticus 6:23): “ [but no purification offering may be eaten from which any blood is brought into the Tent of Meeting for expiation] in the sanctuary; any such shall be consumed in fire.” In the place where he eats it, he burns it.
זה וזה – leaven as we have said above and mention that he has leaven in his house, etc., and Holy meat that is with him.
כבחתה – but less than this (i.e., an egg’s bulk), he annuls it in his heart, and Holy meat he burns in his place. And Rabbi Meir holds that his return is like his defilement. Just as defilement through eatables is like that of an egg, for food cannot defile with less than an egg’s worth, so too, he does not return on something that is less than an egg’s worth.
רבי יהודה אומר זה וזה בכזית – He holds that his return is like its prohibition. Just as its prohibition is an olive’s bulk-worth, for an a olive’s worth of leaven or of Holy meat, he is liable, so too, for a olive’s bulk, he returns.
בשר קודש – because of the stringency of Holy meat, he returns even for an olive bulk’s worth. Leaven of non-sacred produce he does not go back other than on an egg’s bulk. And the Halakha is according to the Sages.
שיש בידו בשר קודש. שנפסל ביוצא. שחומת ירושלים היא מחיצה לקדשים [קלים]:
אם עבר צופים. שם מקום שמשם רואים בית המקדש:
שורפו במקומו. ולא הטריחוהו לחזור:
ואם לאו חוזר ושורפו. דכתיב (ויקרא ו׳:כ״ג) בקודש לא תאכל באש תשרף, במקום אכילתו שריפתו:
זה וזה. חמץ דאמרינן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו׳, ובשר קודש שעמו:
כביצה. אבל בפחות, חמץ מבטלו בלבו, ובשר קודש שורפו במקומו. וסבר ר׳ מאיר חזרתו כטומאתו, מה טומאת אוכלין בכביצה שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, כך אינו חוזר על פחות מכביצה:
רבי יהודה אומר זה וזה בכזית. סבר חזרתו כאיסורו, מה איסורו בכזית שעל כזית חמץ או בשר קודש חייב, כך על כזית חוזר:
בשר קודש. משום חומרא דקדשים חוזר אף על כזית, חמץ דחולין אינו חוזר אלא על כביצה. והלכה כחכמים: