Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מעשרות ג׳:ט׳ - ג׳:י׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, May 4, 2021 is מעשרות ג׳:ט׳ - ג׳:י׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Maasros Perek 3 Mishnah 9

מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳

9
A vine which was planted in a courtyard: one may take a whole cluster [and eat it without tithing]. Similarly with a pomegranate, or a melon, the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: he can pick single berries from the cluster, or split the pomegranate into slices, or cut slices of melon [and eat without tithing]. Coriander which was sown in a courtyard: one may pluck leaf by leaf and eat [without tithing], but if he ate them together he is liable [for tithes]. Savory and hyssop, and thyme which are in the courtyard, if they are kept watch over, they are liable for tithe.
גֶּפֶן שֶׁהִיא נְטוּעָה בֶחָצֵר, נוֹטֵל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל. וְכֵן בְּרִמּוֹן, וְכֵן בַּאֲבַטִּיחַ, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מְגַרְגֵּר בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וּפוֹרֵט בָּרִמּוֹן, וְסוֹפֵת בָּאֲבַטִּיחַ. כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל. וְאִם צֵרַף, חַיָּב. הַסֵּאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבֶּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין:
ט׳
ברטנורא

נוטל את האשכול – he eats in his normal manner and he doesn’t need to pick single berries, and similarly with pomegranates, he does not need to eat single grapes, and similarly, with a melon, he does not need to eat a slice, that is to cut thin slices.

ר"ע אומר – and the Halakha is according to Rabbi Akiva.

כוסבר – this is its name in Arabic and it is coriander seed.

מקרסם – cut/sever.

סיאה – in Arabic PUDNAG, and in the foreign language POLIO.

הקורנית – in Arabic CHASHA, and in the foreign language SHADRIAH.

אם היו נשמרים חייבים – for there is no liability for tithing other than eating and something guarded.

נוטל את האשכול. אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:

רבי עקיבא אומר וכו׳ והלכה כר״ע:

כוסבר. כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:

מקרסם. מחתך:

סיאה. בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:

אזוב. בערבי זעת״ר:

והקורנית. בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:

אם היו נשמרים חייבין. דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:

משנה ב

Mishnayos Maasros Perek 3 Mishnah 10

מעשרות פרק ג׳ משנה י׳

10
A fig tree which stands in a courtyard, and hangs over into a garden: one may eat in his customary fashion and be exempt [from tithes]. If it stands in the garden and hangs over into the courtyard, one may eat [the figs] one at a time and be exempt, but if he gathers them together, he is liable [for tithes]. If it stands in the land [of Israel] and hangs over [into the territory] outside the land, or if it stands outside the land, and hangs over into the land, [in all these cases the law is] decided according to the position of the root. And as regards houses in walled cities, everything is decided according to the position of the root. But as regards cities of refuge, everything is decided [also] according to the location of the branches. And in what concerns Jerusalem, everything is decided by the location of the branches.
תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְנוֹטָה לַגִּנָּה, אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר. עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה וְנוֹטָה לֶחָצֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר. וְאִם צֵרַף, חַיָּב. עוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ וְנוֹטָה לְחוּצָה לָאָרֶץ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנוֹטָה לָאָרֶץ, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר. וּבְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר. וּבְעָרֵי מִקְלָט, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. וּבִירוּשָׁלַיִם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף:
י׳
ברטנורא

אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.

אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard

ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].

הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.

ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.

ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption.

אוכל כדרכו. מן הנוף העומד בגנה:

אוכל אחת אחת. מן הנוף הנוטה לחצר:

ואם צירף. שנים חייב:

הכל הולך אחר העיקר. דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:

ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר. אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:

ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר