המשנה היומית של היום
שביעית י׳:א׳ - י׳:ב׳
The Mishnah Yomi for Saturday, July 10, 2021 is שביעית י׳:א׳ - י׳:ב׳
משנה א
Mishnayos Sheviis Perek 10 Mishnah 1
שביעית פרק י׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Sheviis Perek 10 Mishnah 2
שביעית פרק י׳ משנה ב׳
ברטנורא
השוחט את הפרה – in the Seventh Year, and divided it [among the purchasers] on the first day of the two days of the holiday of Rosh Hashanah, if Elul was intercalated [by addin to it an additional day – thirty days], it is found that the first day that it (i.e., the cow) was divided, it was a weekday, and it was the last day of Elul of the Seventh Year, and the Seventh Year cancels [a debt] at its end, as it is written (Deuteronomy 15:1): “Every seventh year (literally, at the end of Seven Years) you shall practice remission of debts.”
האונס והמפתה (see Deuteronomy 22:19) , that they give fifty Shekel [as a fine].
והמוציא שם רע – that gives one hundred.[Shekel].
וכל מעשה בית דן – money that they wrote upon it a religious decision, you are obligated to give it to him.
אין משמיטין – for since the Jewish court that made a religious decision regarding the money [is considered] as collected, and as if it reached his hand.
המלוה על המשכון – as it is written (Deuteronomy 15:3): “but you must remit whatever is due you” except for that “whatever is due you from your kinsman.”
והמוסר שטרותיו לב"ד – as it is written: “[but you must remit] whatever is due you from your kinsmen,” except for someone who hands over his bonds to a court [for collection] since the Jewish court has the obligation towards his brother.
השוחט את הפרה. בשנה שביעית, וחלקה ביום ראשון של שני ימים טובים של ראש השנה, אם היה אלול מעובר נמצא דיום א׳ שנתחלקה היה חול והיה יום אחרון של אלול של שנה השביעית, ושביעית משמטת בסופה דכתיב (דברים ט״ו:א׳) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה:
האונס והמפתה. שנותנים חמשים שקל:
והמוציא שם רע. שנותן מאה:
וכל מעשה בית דין. ממון שכתבו עליו פסק דין, חייב אתה ליתן לו:
אין משמיטין. שכיון שפסקו בית דין על הממון, כגבוי דמי וכאילו הגיע לידו:
המלוה על המשכון. דכתיב (שם) ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך, פרט לזה שיש לאחיך בידך:
והמוסר שטרותיו לב״ד. דכתיב ואשר יהיה לך את אחיך, פרט למוסר שטרותיו לבית דין שבית דין יש להם זה החוב אצל אחיו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שביעית משמטת את המלוה – A person who loans his fellow and the Seventh Yeaer passed upon him after the loan [was made], he cannot claim [repayment of] his loan from his fellow, as it is written (Deuteronomy 15:2): “every creditor shall remit the due that he claims from his fellow.”
בשטר – that he wrote for him a document [for which] an obligation for which property is pledged and he mortgaged land upon the lender that looks like he who deposits as surety lands with him, nevertheless, the Seventh Year cancels it (i.e., the loan).
שקנה ממנו באמנה – that he bought from him in good faith.
ואם עשאה מלוה – that he intended [this] with the purchaser and the creditor settles the interests on the debtor as a loan (the note stating the combined amount of principal and interest as principal).
הראשון משמט – if he purchased it in good faith the first time from the hstore, and he retracted and purchased it a second time, the first [purchase] is made into a loan and is cancelled, but not the second. If he retracted and purchased it a third time, the first and second are made into a loan and the Seventh Year cancels them, but not the third, and such is the case always. The last one (i.e. purchase), the Seventh Year does not cancel and all the others, the Seventh Year cancels them, for since it was appropriate for that he should give him the money of the first one prior to his purchasing the second debts for merchandise payable at certain seasons and he did not give it, the first one becomes a loan, and similarly at all times. But the Halalkha is not like Rabbi Yehuda.
כל מלאכה שפוסקת בשביעית – if he hired this man from labors that stop in the Seventh Year, meaning to say, from labors that are forbidden to perform them in the Seventh Year such as plowing and reaping and working the land, this salary is made like a loan in the Seventh Year, and the Seventh Year cancels it, and if not, that this payment that he is obliged to him was from the rest of the labors that are not forbidden in the Seventh Year, it is not made like a loan and the Seventh Year does not cancel it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
שביעית משמטת את המלוה. המלוה את חברו ועברה עליו שביעית אחר ההלואה אינו יכול לתבוע הלואתו מחבירו כדכתיב (דברים ט״ו:ב׳) שמוט כל בעל משה ידו:
בשטר. שכתב לו שטר באחריות נכסים ושעבד קרקעות על המלוה דמיחזי כמי שמשכן קרקעות אצלו, אעפ״כ שביעית משמטתו:
הקפת החנות. שקנה ממנו באמנה:
אינה משמטת. דאין זה חוב ואין זו דרך מלוה:
ואם עשאה מלוה. שחשב עם הקונה וזקפן עליו במלוה:
הראשון הראשון משמט. אם לקח באמנה פעם ראשונה מן החנות וחזר ולקח שנייה הראשונה נעשית מלוה ומשמטת ולא השניה. חזר ולקח שלישית. ראשונה ושניה נעשו מלוות ושביעית משמטתן ולא השלישית. וכן לעולם, האחרונה אין שביעית משמטתה וכל האחרות שביעית משמטתן, הואיל והיה ראוי שיתן לו מעות הראשונה קודם שיקח השנית בהקפה ולא נתן נעשית הראשונה מלוה, וכן לעולם. ואין הלכה כרבי יהודה:
כל מלאכה שפוסקת בשביעית. אם שכר שכיר זה ממלאכות הפוסקות בשביעית, כלומר ממלאכות שאסור לעשותן בשביעית כגון חרישה וקצירה ועבודת קרקע, נעשה שכר זה בשביעית כמלוה, ושביעית משמטת, ואם לאו, ששכר זה שחייב לו היה משאר מלאכות שאין אסורות בשביעית, לא נעשה כמלוה ואין שביעית משמטת. ואין הלכה כרבי יוסי: