המשנה היומית של היום
Sheviis 2:1 - 2:2
The Mishnah Yomi for Sunday, August 15, 2021 is Sheviis 2:1 - 2:2
משנה א
Mishnayos Sheviis Perek 2 Mishnah 1
שביעית פרק ב׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Sheviis Perek 2 Mishnah 2
שביעית פרק ב׳ משנה ב׳
ברטנורא
מזבלין – they bring in to them manure.
מעדרים (hoe) – they dig at the roots of the trees, for every thing that is for the needs of the fruit of the Sixth Year, is permissible with the time added to (I.e., the supplement) to the Seventh Year, and something that is not other than for the need of repair of the tree is prohibited, unless it is something that even in the Seventh Year itself that ists prohibition is ot other than from the words of the Scribes, but in the supplement/time added to the Seventh Year, they did not make a decree.
בית השלחין (a field which needs irrigation) – the rain water is not enough for it and one must water it. The Aramaic Targum/translation of (Genesis 25:29): “[Esau came in from the open,] famished (i.e., tired), he is tired (in Aramaic).
מיבלין – they cut the withered twigs, warts that appear on the tree.
מפרקין – release [the too- luxuriant growth of] leaves from the tree in order to lighten it.
מאבקין – roots that are revealed, they cover them with dust.
מעשנין (fumigate) – underneath the tree to kill the worms growing on it.
אף נוטל את העלין – on the Seventh Year itself, but the First Tanna/teacher did not say other than releasing the [overly luxirant growth of] leaves in the time added to/the supplement to the Seventh Year alone. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
מזבלין. מכניסין להם זבל:
מעדרים. חופרים בעיקרי האילנות שכל דבר שהוא לצורך פירות של ששית מותר בתוספת שביעית, ודבר שאינו אלא לצורך תקון האילן אסור, אלא אם כן הוא דבר שאפילו בשביעית עצמה אין איסורו אלא מדברי סופרים ובתוספת שביעית לא גזור:
בית השלחין. שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה, תרגום והוא עיף (בראשית כה) והוא משלהי:
מיבלין. חותכין היבלת. מומין הנולדין באילן:
מפרקין. העלין מעל האילן להקל מעליו:
מאבקין. שרשים המגולים מכסים אותן באבק:
מעשנין. תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:
אף נוטל את העלין. בשביעית עצמה, ותנא קמא לא אמר אלא מפרקין את העלין בתוספת שביעית לבד. ואין הלכה כר׳ שמעון:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
עד אימתי. שדה הלבן – a field of grain and pulse/beans where there is no tree in it.
הליחה – moisture of the ground on account of the rains.
מקשאות ומדלעות (late vegetables or fruits) – cucumbers and gourds, but from then and onward, it appears like repairing his field for the needs of the Seventh year.
נתת תורת כל אחד בידו – this one says that the moisten was used up within my own, and that one says that the moistness was not used up within my own.
אלא בשדה לבן – for he would ultimately sow it after the plowing and he needs to have most of its moistness existing , they do not plow other than until Passover.
ושדה אילן – which is planted already and there is no need that it most if of its moistness exists, for they don’t plow it other than in order that the rains will fall in the depths of the bground, therefore, they plow it until Shavuot/Atzeret. But all of these Mishnayot are superseded as we stated above in the first chapter, for Rabban Gamaliel and his court resolved about these two periods which are Passover and Atzeret/Shavuot and nullified them, and it is permitted to plow until Rosh Hashanah of the Seventh Year.
עד אימתי. שדה הלבן. שדה של תבואה וקטנית שאין בו אילן:
הליחה. לחלוחית הקרקע מחמת הגשמים:
מקשאות ומדלעות. קשואים ודלועים אבל משם ואילך מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית:
נתת תורת כל אחד בידו. זה אומר כלתה ליחה בתוך שלי וזה אומר לא כלתה ליחה בתוך שלי:
אלא בשדה לבן. שעתיד לזרעה אחר החרישה וצריך שתהא רוב ליחה קיימת אין חורשים אלא עד הפסח:
ושדה אילן. שהיא נטועה כבר אין צריך שתהא רוב ליחה קיימת שאין חורשין אותה אלא כדי שירדו הגשמים בעומק הקרקע הלכך חורשים בה עד העצרת. וכל המשניות הללו דחויות הן כדאמרינן לעיל בפרק קמא שרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח ועצרת וביטלום, ומותר לחרוש עד ראש השנה של שביעית: