המשנה היומית של היום
Sheviis 2:3 - 2:4
The Mishnah Yomi for Saturday, August 14, 2021 is Sheviis 2:3 - 2:4
משנה א
Mishnayos Sheviis Perek 2 Mishnah 3
שביעית פרק ב׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Sheviis Perek 2 Mishnah 4
שביעית פרק ב׳ משנה ד׳
ברטנורא
מזהמין את הנטיעות (smear plants with rancid oil for keeping off vermin – or – covring a wound in a tree with dung and tie it up) – when the husk/skin of a tree falls off, they attach there manure to heal it in order that the tree won’t die. And there are those who explain [the word] מזהמין – that they smear/anoint the trees with something that its odor is bad in order that the worms will be chased away from the odor or that they would die.
וכורכין – there are those who explain it that they wrap something around the tee in the summer because of the heat and in the winter because of the cold. And there are those who explain it that they wrap the branches one with the other and tie them above at their tops so that they will not be sink to the ground.
וקוטמין אותן (cover them with powder) – there are those who explain to put powder on their roots, and the Aramaic Targum/translation of אפר is ashes/powder. And there are those who explain that they break their heads, like (Sukkah 29b): “their heads are lopped off/broken.”
ועושים להם בתלים – it is customary to make for the tree a fence a cubit around it and they will it with dust. And there are those who explain that they make for it a Sukkah from above to protect it from the heat or from the cold.
על הנוף (on the boughs of the tree) – of the tree, but not upon the root so that he should not do in the Seventh Year in the manner that he does in the rest of the years. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer B’Rabbi Tzadok, but rather it is forbidden to water the tree in the Seventh Year, whether on the boughs or on the root.
מזהמין את הנטיעות. כשקליפת האילן נושרת מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן. ויש מפרשים מזהמין שמושחים האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן הריח או שימותו:
וכורכים. יש מפרשים שכורכים דבר סביב האילן בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה. ויש מפרשים כורכים הענפים זו עם זו וקושרין אותם למעלה בראשיהם שלא יהיו נטושים על הארץ:
וקוטמין אותן. יש מפרשים לשים בשרשיהם אפר, תרגום אפר קטמא. ויש מפרשים שובר הראשים, כמו נקטם ראשו [סוכה כט]:
ועושים להם בתים. רגילים לעשות לאילן גדר אמה סביבותיו וממלאים אותו עפר. ויש מפרשים שעושים לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצנה:
על הנוף. של האילן, אבל לא על העיקר שלא יעשה בשביעית כדרך שעושה בשאר השנים. ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק, אלא אסור להשקות האילן בשביעית בין על הנוף בין על העיקר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מסלקין – they remove the stones.
מקרסמין (trim trees) – like מכרסמין with a KAF (trimming) from the language of (Psalms 80:14): “Wild boars gnaw at it [and creatures of the field feed on it],” meaning to say, they sever and cut the dry branches from the tree.
מזרדין (trim, nip shoots off) – themoist branches when they are many, it is customary to cu them and leave some of them and that is trimming/cutting shoots off/thinning.
מפסלין (cut off dry dwigs/trim)- that he takes the refuse, and there are those who interpret [the word] מפסלין as the language of (Exodus 34:1): “Carve [two tablets of stone like the first,]” that they cut all the branches that are on the tree in order that they would become thick.
כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו' – the first Tanna/teacher did not permit it other than until Rosh Hashanah of the Seventh Yeaer. But Rabbi Yehoshua held that the Fifth Year is like the Sixth [Year]; just as the Fifth Year enters into the Sixth [Year], so, the Sixth [Year] enters into the Seventh [Year], and just as they trim/nip shoos off of the Fifth [Year] in the Sixth [Year], so they trim/nip shoots off of the Sixth [Year] in the Seventh [Year]
ור' שמעון אומר – From Atzeret/Shavuot and onwards, working of (the Land0 is prohibited [the Tree] is prohibited also in trimming and cutting off dry twigs, and there are three disputes in the matter, and the Halakha is according to the first Tanna/teacher.
מסקלין. מסירין את האבנים:
מקרסמין. כמו מכרסמין בכ״ף, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד), כלומר כורתים וחותכין הענפים היבשים מן האילן:
מזרדין. הענפים הלחים כשהם מרובין רגילים לקצצן ומניחין מקצת מהן וזהו זירוד:
מפסלין. שנוטל את הפסולת. ויש מפרשים מפסלין לשון פסל לך (שמות ל״ד:א׳) שחותכים כל הענפים שבאילן כדי שיתעבה:
כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו׳ תנא קמא לא שרי אלא עד ראש השנה של שביעית. ור׳ יהושע סבר כשנת חמישית כן ששית מה חמישית נכנסת לששית כך ששית נכנסת לשביעית, וכמו שמזרדין של חמישית בששית כך מזרדין של ששית בשביעית.
ור׳ שמעון אומר מעצרת ואילך שהוא נאסר בעבודת האילן נאסר נמי בזירוד ופיסול. ושלש מחלוקות בדבר, והלכה כתנא קמא: