המשנה היומית של היום
Peah 5:5 - 5:6
The Mishnah Yomi for Monday, November 8, 2021 is Peah 5:5 - 5:6
משנה א
Mishnayos Peah Perek 5 Mishnah 5
פאה פרק ה׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Peah Perek 5 Mishnah 6
פאה פרק ה׳ משנה ו׳
ברטנורא
המוכר שדהו – He sold him a field and its standing corn, but if he sold only the standing corn and left the field to himself, both are forbidden for the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, for near this, I call it “your field” and near that I call “your harvest.”
המוכר מותר – [to have] the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field if he is poor.
על מנת שילקט בנו אחריו – and through this, the worker deducts it from the rent, it is found that he repays his liability from the poor.
אל תסג גבול עולים – that is to say, don’t read it as “always” but rather as those who ascend, there are those who interpret these as those who went up from Egypt that they would not change the warnings in the Torah that were given to those who left Egypt, and there are those who interpret those to ascend as those people whose property decreased, and calling them those who ascend is a language of honor, such as they call a blind person, who is capable of sight.
המוכר שדהו. שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך:
המוכר מותר. בלקט שכחה ופאה אם הוא עני:
על מנת שילקט בנו אחריו. שע״י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים:
אל תסג גבול עולים. כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
המחליף עם העניים – he gives grain or fruit to a poor person in exchange for what he gleaned.
שלו פטור – from tithing. What the poor person gave him which is gleaning, the forgotten sheaf and [from] the corner of the field.
ושל עניים חייב – what the owner of the house gave the poor person from his grain, and he is lible to tithe prior to giving it to the poor person.
שנים שקבלו את השדה – and both of them are poor.
באריסות – for one-half, for one-third and/or for one-fourth, and they are made like the owner of the house, and if the owner of the house is poor, he is prohibited from the gleanings of his field, as it is written (Leviticus 19:10): “or gather [the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them] for the poor…,” it is a warning to the poor that he should not glean his gleanings and he is liable to separate out the Poor Man’s tithe and to give it to another poor person. And specially everyone regarding his portion is made like the owner of the house, and not on the part of his fellow. Therefore, it is permissible for this one to give that one the Poor Man’s Tithe.
שקבלה ממנו למחצה – if he owned that which was attached [to the ground] but if he said to him… [שליש] מה שאתה קוצר – you have no part other than that which is detached [from the ground] and he is liable for gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, everything is upon the owner of the field, and even though that you forgotten the sheaves when detached at he time of the heaping up of the sheaves/carrying the sheaves home nevertheless, here he is exempt, and we don’t call it, “your harvest” (Leviticus 21:9), since he did not merit it other than when it was detached. And a proselyte who converted after the harvest and is liable in the forgotten sheaf above, according to Rabbi Yehuda, that is because we call it “your field” (Leviticus 21:9). But nevertheless, for this reason, we do not obligate a convert in gleaning after it had been uprooted from being attached to the ground.
המחליף עם העניים. נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט:
שלו פטור. מן המעשר. מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה:
ושל עניים חייב. מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני:
שנים שקבלו את השדה. והם עניים:
באריסות. למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני:
שקבלה ממנו למחצה. שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר: